ChemLetter – August 2019

 

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת | ChemExpert

 מדינת ישראל מאמצת את שיטת ה-GHS לסיווג ותיווי של כימיקלים

ב-14 למאי, הודיע הממונה על התקינה ב"משרד הכלכלה והתעשייה" על פרסומה של מהדורה חדשה לתקן 2302, חלק 1: "חומרים ותערובות מסוכנים: סיווג, תיווי, סימון ואריזה". החלפת התקן תיכנס לתוקף, החל מה-9 לאוגוסט, כאשר לתעשייה, היצרנים והיבואנים, תינתן תקופת מעבר של 3 שנים, לצורך התאמה לכל דרישות התקן בגרסתו החדשה.בתור חברה בארגון ה-OECD, נדרשה ישראל לבצע הטמעה של מערכת הסיווג ההרמונית-גלובלית, ה-GHS  (Globally Harmonized System of Classification and Labelling of Chemicals), לתוך החקיקה המקומית, בהודעה שהוציא ה-OECD בחודש מאי, 2018.

בזמן ששאר המדינות החברות בארגון מבצעות עדכונים והטמעות לחקיקה שלהן, גם ישראל פעלה בהתאם:

תקן 2302 "יעקוב" אחר התקינה האירופית Regulation (EC) No 1272/2008, הידועה ברבים בראשי התיבות CLP (Classification, Labelling and Packaging), על כל עדכוניה. התקינה האירופית הטמיעה את שיטת ה-GHS על-פי הרוויזיה החמישית, ואף הוסיפה תקנות נוספות התואמות את השוק האירופי. עדיין לא ברור איזו מסגרת זמן תינתן לתעשייה וליבואנים לעקוב אחר עדכונים שיחולו בחקיקה האירופית, אך סביר להניח כי העדכונים יפורסמו בסמוך למועד פרסומיהם באירופה.

החלפת התקן החדש צפויה לגרום ליותר מוצרים להיות מסווגים כמסוכנים. אימוץ של תוויות בסגנון GHS, בעלות הפיקטוגרמות המתאימות, וכן דרישה לאריזות קשות-פתיחה לילדים בכל מוצר שיסווג כמסוכן, ע"פ התקנים ISO 8317 ו-EN 862, הינם חלק מהעדכונים לגרסת התקן החדשה, אותה ניתן למצוא באתר של מכון התקנים הישראלי.

להודעה הרשמית של הממונה על התקינה (משרד הכלכלה והתעשייה)

 הגבלה על ייצוא פסולת פלסטיק – ארצות הברית מתנגדת לשינויים ב"אמנת באזל" שאומצו ע"י ה-OECD
בחודש מאי אומצו שינויים ב"אמנת באזל" של האו"ם, העוסקת בשינוע בין-גבולי של פסולות מסוכנות, בדגש על מניעה של ייצוא פסולת מסוכנת ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות. תכלית השינויים היא דרישה מהמדינות המייצאות לקבל "Prior informed consent", כלומר הסכמה מראש, ממדינות היעד, טרם ייצוא פסולת פלסטיק שאינה 'ממוינת, מיודעת למיחזור או נקייה'.
שינויים באמנת באזל מוטמעים באופן אוטומטי בחוקי ארגון המדינות המפותחות – ה-OECD, לגבי ייבוא וייצוא פסולת – זאת כל עוד לא מוגשת התנגדות של אף מדינה החברה בארגון תוך 60 יום. ב-3 ליולי, שישה ימים בלבד לפני הדד-ליין להטמעה, שלחה ה"סוכנות להגנת הסביבה" האמריקאית (EPA), מכתב התנגדות. המהלך צפוי לדחות את הטמעת השינויים במספר חודשים לכל הפחות.
במכתבה של ה"סוכנות להגנת הסביבה" האמריקאית, נטען כי השינויים יפגעו בסחר של ארצות הברית. בשנה שעברה, ייצאה המדינה קצת למעלה ממיליון טונות של פסולת פלסטיק, כאשר היעד של אותה הפסולת היה, במקרים רבים, מדינות שאינן חברות בארגון ה-OECD.
אז מה הסיפור כאן? ארצות הברית, החתומה על אמנת באזל אך לא אישררה אותה בחקיקה, לא תוכל יותר לייצא פסולת פלסטיק שאינה ממוינת למדינות שאינן חברות ב-OECD, אך כן חתומות על אמנת באזל (של האו"ם, להזכירנו). אם השינויים היו מוטמעים בחוקי ה-OECD, ארצות הברית הייתה צריכה לקבל הסכמה מראש ממדינות השייכות לארגון, טרם ייצוא הפסולת אליהן.
מהלך זה הצית דאגות בין המדינות החברות ב-OECD, החוששות שהפסולת תועבר אליהן. למעלה מ-20 ארגונים לא-ממשלתיים (NGOs) במדינת מקסיקו, המשתייכת ל-OECD, פנו במכתב לממשלה, בדרישה לפעול לקידום השינויים ולהטמעתם. חשוב להזכיר, "הקרב על פסולת הפלסטיק" החל לצבור תאוצה בתחילת 2018, לאחר שסין הודיעה על סגירת שעריה לפסולת זו.

פורסמה הרוויזיה השמינית לשיטת ה-GHS – "הספר הסגול"

עדכון מספר 8 לשיטת הסיווג ההרמונית-גלובלית, ה-GHS, פורסמה ע"י UNECE (UN Economic Commission for Europe). המסמך המנחה, הידוע בכינויו "הספר הסגול" של האו"ם, מוביל בעולם לעניין סיווג סיכוני חומרים, ומתעדכן אחת לשנתיים. לעת עתה, גרסה מודפסת ניתנת להזמנה מחנות הספרים של האו"ם, כאשר גרסה דיגיטלית צפויה להתפרסם בהמשך הקיץ.להלן עיקרי השינויים:

  • קריטריונים חדשים לסיווג של אירוסולים (= תרחיף של חלקיקים זעירים מוצקים או רסיסים נוזליים, באוויר או בגז אחר. משמשים בעיקר כתרסיסים), על-פי תכונות הדליקות שלהם, טמפרטורת הבעירה ותוצאות מבדקי מרחק הצתה, הצתה בחלל סגור ודליקות קצף אירוסול;
  • תכונת סיכון חדשה: 'כימיקלים תחת לחץ': נוזלים או מוצקים (כמו משחה – Paste, אבקה) העומדים תחת לחץ גזי של לפחות 200 kPa ב-20 מעלות צלזיוס, במכלי לחץ שאינם תרסיסי אירוסולים, ושאינם מסווגים תחת תכונת הסיכון 'גזים תחת לחץ'. תקף גם לתערובות.
  • הוראות חדשות לסיווג תכונות הסיכון 'גירוי לעור' ו-'שיתוך (קורוזיביות) העור', המתייחסות לנתוני in-vitro/ex-vivo.
  • פיקטוגרמות בטיחות חדשות ל-"הרחק מהישג ידם של ילדים", הניתנות להצהרת הבטיחות P102, ויהיו רלוונטיות לתערובות מסוכנות המיועדות לשימוש הציבור הרחב.

לסיום, גם צ'ילה, המדינה הדרום-אמריקאית הראשונה השייכת לארגון ה-OECD, הודיעה על כוונתה לחוקק תקינה המטמיעה את שיטת ה-GHS עד סוף שנת 2019, על-פי דרישת ה-OECD מכלל המדינות החברות בארגון. התקינה עודכנה מספר פעמים, וטרם ידוע איזו גרסה של ה-GHS תוטמע בתקינה.

סיכום השינויים לעדכון ה-8 ל-GHS, באנגלית

לידיעה על צ'ילה ב-ChemicalWatch

  Circular Economy - כלכלה מעגלית בעולם הכימיקלים 

 

לפני עשור שנים, מושגים כמו "קיימות" (Sustainability) ו"כלכלה מעגלית" לא היו בשימוש רחב במיוחד, וגם בתקופתנו ניתן לומר כי אמירה זו עודנה נכונה – אך בשנים האחרונות, החמרה של תופעות כגון ההתחממות הגלובלית הידועה לשמצה, זיהום האוקיינוסים ומערכת החי בפסולת פלסטיק מביאים את הנושאים הללו לקדמת הדיון הציבורי בעולם."כלכלה מעגלית" היא גישה אחראית בה ניתנת חשיבות לשימוש באופן יעיל בחומרי גלם ואנרגיה, מתוך הבנה כי הם אינם אינסופיים, עיצוב של מוצרים שמישים לאורך זמן וברי-מיחזור, ותשומת לב בטיפול בפסולת בצורה נכונה. התכלית היא אולי סביבתית-בריאותית, אך מה שמניע את הגישה הזו בפועל הם שיקולים כלכליים. טיפול בפסולות מסוכנות נתון תחת רגולציות רבות ולכן יקר יותר, ומדינות ברחבי העולם מטילות היטלים בצורת קנסות ואגרות רישוי ואישורים לגורמים מזהמי-סביבה. בנוסף, שימוש חוזר בחומרי ייצור וחומרי גלם, חוסך כסף רב לחברות יצרניות.

בקצרה, הבאנו שתי דוגמאות רלוונטיות לעולם הכימיקלים:

  • חברת הענק הרב-לאומית "גוגל", אימצה אסטרטגיה מבוססת כלכלה מעגלית, ומתכננת על-פיה להסיר חומרים אנטי-מיקרוביאלים, לעבור לחומרים מעכבי-בעירה בטוחים יותר ולהשתמש בחומרים שקל יותר לעשות בהם שימוש חוזר. "אם אנו מתכוונים להשאיר חומרים במסחר לאורך זמן רב יותר, אנו צריכים לעצב אותם להיות בטוחים למערכות סביבתיות ולבני האדם, כי איננו יכולים לשנות את הכימיה של המוצרים מרגע שאנו מוציאים אותם לעולם", אמר כימאי מגוגל.
  • "פדרציית הציפויים הבריטית" (British Coatings Federation) מתכננת ליצור מערכת למיחזור צבעים המיועדים לסילוק. כבר בשנת 2009, הם אימצו תוכנית לפיתוח קיימות, שהתרכזה במציאת חומרים חדשים ותהליכי ייצור בעלי סיכון מופחת לסביבה ולבריאות האדם. כעת הם מתכוונים ליצור מערכת למיחזור של שאריות צבע ממשקי בית, שתהיה כלכלית לצרכנים, תפחית עלויות השלכת פסולת המיועדת להטמנה/הבערה (חסכון מוערך של עד 20 מיליון ליש"ט בשנה), ותאפשר מכירה חוזרת של צבע שעבר מיחזור, וכך תייצר הכנסה נוספת. 80-90% מהצבעים הנמכרים למשקי-בית בבריטניה הינם מבוססי-מים, אך למרות זאת, הם נחשבים לפסולת מסוכנת, ורק שליש ממתקני המיחזור מטפלים בהם.
לסיכום, אין ספק כי נותרו עוד אתגרים רבים לקיום כלכלי ונבון יותר ושימוש חוזר במשאבי טבע ואנרגיה, אך נדמה כי יותר ויותר חברות וארגונים גדולים בעולם מתחילות לאמץ את הגישה המעגלית ולהתבסס עליה בתוכניות הרב-שנתיות שלהן.לידיעה על "גוגל" ב-ChemicalWatch

לידיעה על "פדרציית הציפויים הבריטית", עמוד 13 במדריך

 CEFIC שוקל להתחיל פרויקט "דמוי-נטפליקס" לשיתוף מידע על כימיקלים

ארגון התעשיינים האירופי CEFIC (European Chemical Industry Council) פתח בדיונים להתנעת פרויקט "דמוי-נטפליקס" – פלטפורמה מבוססת עמלות לסחר במידע על כימיקלים, שתפותח ע"י התעשייה, ותאפשר גישה של חברות, מומחים, יועצים או משתמשים אחרים, למידע על כימיקלים, הכולל מחקרים טוקסיקולוגיים מלאים.

ההצעה הגיעה בעקבות ועידת פסגה, שהתקיימה בבריסל בסוף חודש יוני, בהשתתפות בכירים מה"נציבות האירופית" (European Commission), "הסוכנות האירופית לכימיקלים" (ECHA) ובעלי-עניין אחרים, שקראו להקמת מרכז נתונים יחיד לכימיקלים, בכדי לאפשר גישות מתואמות לניהול והערכת סיכונים. גם בוועידת הכימיקלים בהלסינקי, שהתקיימה ב-23-24 לחודש מאי, דנו בדרכים פשוטות יותר לשיתוף מידע בין חברות, רשויות ואף הציבור הרחב.

עדיין לא ברור האם, בדומה לשירותי סטרימינג של וידאו כמו "נטפליקס", יצטרכו המשתמשים המעוניינים לקבל גישה לפלטפורמה לשלם עמלה חודשית, שנתית או בעלת הגבלה הקשורה למסגרת זמן מסוימת, או שמא תיגבה עמלה לכל תיק נתונים לחומר כימי, ובאיזה אופן יתוגמלו הגורמים המעבירים את המידע בפלטפורמה המדוברת. למרות זאת, יצירת מאגר אחיד ושווה תתרום ללא ספק להגברת הקוהרנטיות ולהקטנת ההבדלים בהערכות וניהול הסיכונים, הנגזרים מן המידע על הכימיקלים.

במהלך "בדיקת כשירות" לתקינה האירופית על כימיקלים, שלא כללה את חקיקת REACH, התגלו פערים בהערכות סיכונים לחומרים, בין "הסוכנות האירופית לכימיקלים" לבין וועדות מדעיות של האיחוד האירופי, המגישות את המלצותיהן ל"נציבות האירופית", וכן בין מדינות החברות באיחוד. יכול להיות שעם כל הרצון הטוב, דווקא מן התעשייה תגיע "הישועה", ונגיע בעתיד לקונצנזוס רחב יותר באשר לרמת הסיכונים הקשורים לחומרים מסוימים, והדרכים בהן ניתן לצמצם אותם בפועל.

לקריאה ב-ChemicalWatch

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245
כתובת דוא"ל:vered.environment@gmail.com