ChemLetter – December 2017

 

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת | ChemExpert

פורסם מדריך לסיווג פסולת מסוכנת בישראל

המשרד להגנת הסביבה אישר את הטיוטה ל"מדריך לסיווג פסולת מסוכנת", שפורסמה מוקדם יותר השנה בחודש מאי. כעת, ישנה תורה סדורה ומוגדרת לתהליך סיווג פסולות מסוכנות בישראל, שמאמצת בשלמותה את השיטה האירופית.

להרחבה על תהליך סיווג והגדרה של פסולת

משרדנו מתמחה בנושא הגדרה וסיווג של פסולת תעשייתית ומסוכנת. נשמח לעמוד לרשותכם לייעוץ ושאלות בתחום.

לעיון ב"מדריך לסיווג פסולת מסוכנת על פי קטלוג הפסולות האירופי"

כאן בישראל: פתאלאטים מסוכנים נמצאו במזרני החתלה לפעוטות

בתחילת חודש דצמבר, חשפה נגה ניר-נאמן בכתבה שפורסמה בערוץ 10, את היעדרו של תקן ישראלי למשטחי ומזרני החתלה. כך, נמצאו במוצרים אלו פתאלאטים בריכוזים של עד פי 200, בהשוואה לריכוז המותר בתקן לצעצועים או מוצרי פלסטיק אחרים המיועדים לתינוקות ופעוטות (מוצצים, בקבוקים).

פתאלאטים הם כימיקלים נפוצים בתעשיית הפלסטיק. הם משמשים כתוספים בסוגי פלסטיק שונים ומיועדים להעניק לפלסטיק רכות וגמישות מסוימת. פתאלאטים רבים נמצאו כגורמי סיכון בריאותיים, הכוללים בין היתר שיבוש המערכת האנדוקרינית, פגיעה ברבייה וגרימת פגמים גנטיים. הסכנה העיקרית הינה בשלבי ההתפתחות – משלב העובר ועד גיל 5 לערך. יצרני פלסטיק רבים מוציאים את הפתאלאטים משימוש בהדרגה ומוצאים להם תחליפים בטוחים יותר, עקב חקיקה ותמרוץ שלילי במדינות העולם המודרני.

המצב החמור שנוצר אינו נובע מעבירה על החוק, שכן אין למוצרים הללו תקן ישראלי, המגדיר קריטריונים שיש לעמוד בהם על-מנת לייבא מוצרים אלו לישראל ולסחור בהם. ד"ר מיה נגב מאוניברסיטת חיפה מכוונת אותנו למקור הבעיה: "אין לנו רגולציה על כל מוצרי הצריכה לילדים, אלא פר מוצר, ואז הרבה פעמים מוצרים נופלים בין הכיסאות".

בעקבות הכתבה, ששודרה במהדורת החדשות המרכזית, הודיע משרד הכלכלה כך: "בעקבות מידע שהתקבל ממשרד הבריאות על הימצאות מתכות כבדות ופטאלטים במשטחי החתלה מסוג זה, יזם משרד הכלכלה רביזיה בתקן כך שיחול גם עליהם והם ייבדקו וייאכפו בהתאם. התקן נמצא בהליכי עדכון מתקדמים".

בנוסף, רשתות שיווק הודיעו כי הם מסירים את המוצרים הללו מהמדפים, עד להמשך בירור הנושא.

קישור לידיעה המקורית מערוץ 10

סיכונים מחומרים כימיים בדיו לקעקועים
הסוכנות האירופית לכימיקלים פרסמה הצעה להגבלת חומרים מסוכנים בדיו לקעקועים

קעקועים נעשים נפוצים יותר ויותר, בעיקר בקרב צעירים, ברחבי יבשת אירופה. בשבע מדינות החברות באיחוד כבר קיימים חוקים, המתבססים על החלטות "מועצת אירופה" (Council of Europe) משנת 2008, הנוגעות לבטיחות קעקועים ואיפור קבוע. עם-זאת, "הנציבות האירופית" (European Commission) החליטה כי יש מקום לחקיקה ברמת האיחוד כולו, והורתה לסוכנות האירופית לכימיקלים להתחיל בתהליך איסוף הראיות והערכת הסיכונים אשתקד.

המדינות החברות דנמרק, איטליה ונורווגיה, יחד עם "הסוכנות האירופית לכימיקלים" (European Chemical Agency), הכינו הצעה להגבלת חומרים מסוכנים בדיו לקעקועים ובאיפור קבוע. ההצעה, שפורסמה ב-25 לאוקטובר, נכנסת בימים אלו לשלב תגובות הציבור – קול קורא – הצפוי להמשך כחצי שנה.

בגליון ספטמבר 2016, כתבנו כאן לראשונה על שלב "איסוף הראיות", שהסתיים ב-23 לנובמבר באותה השנה. אז עברה הסוכנות לשלב הערכת הסיכונים של החומרים השונים, שבוצעו יחד עם המדינות המצוינות לעיל, וכן גם גרמניה, שתרמה להצעה.

מטרת ההצעה אינה לאסור קעקועים או דיו המיועד לכך, אלא להגביל בעזרת תקנות, ברמת האיחוד האירופי, חומרים מסוכנים מסוימים הנמצאים או עלולים להימצא בעתיד בדיו לקעקועים. ההצעה מתייחסת לכ-4,000 חומרים, שחלקם נתונים להגבלות במוצרי קוסמטיקה או שיש להם סיווג סיכונים הרמוני מוכר. ביניהם קיימים גם חומרים הגורמים לתגובות אלרגיות בעור, חשודים כגורמים לסרטן או מגבירים הסיכויים לגרימת מוטציות בחומר הגנטי.

חשוב לציין כי רק חלק מן החומרים הללו נמצאו בדיו לקעקועים, וכן כי על החומרים הללו חלות רגולציות כמו ה-CLP (Classification, Labelling and Packaging) ו-REACH, אולם רובם מצויים בדיו לקעקועים ואיפור קבוע בריכוזים נמוכים, כך שתקנות מסוימות לא חלות עליהם.

קישור להצעה מאתר הסוכנות האירופית לכימיקלים

לקריאה בהרחבה על הנושא

וייטנאם: רשימת מצאי לאומית ומאגר מידע לכימיקלים צפויים ב-2019

סוכנות הכימיקלים בוייטנאם, Vinachemia, הודיע כי המדינה מתכננת להשלים את מאגר המידע ורשימת המצאי הלאומית המקיפה הראשונה שלה בשנת 2019, לכל המוקדם. ממשלת וייטנאם מממנת את הפרוייקט בסיוע משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני.

הרשימה ומאגר המידע החדשים מיועדים לסנן חפיפה בין חומרים דומים, כאשר המטרה היא רשימה אפקטיבית יותר, המיועדת להכיל בין 300 ל-400 חומרים. זהו אתגר לא פשוט, שכן הטיוטה הנוכחית מכילה כמעט 5,000 חומרים.

בנוסף, צו 113/2017/ND-CP נכנס לתוקף במדינה. צו זה מכיל תקנות העוסקות בהצהרה על ייצור/ייבוא של כימיקלים, וכולל שינויים אחדים, ביניהם:

  • דרישה חדשה באשר לאריזה וביקבוק של כימיקלים
  • הוספת קריטריונים ברורים לסיווג כימיקלים, המבוססים על שיטת ה-GHS לסיווג ותיווי
  • ביטול רשימת הכימיקלים הרעילים הנוכחית
  • ביטול הדרישה לרישום כימיקלים לצורך השימוש בהם

השינויים צפויים להקל על הגבלות מעיקות ו/או מיותרות מסוימות ולהעביר חלק מהמטלות לניהול-עצמי, באחריות היצרנים והמייבאים.

קישור לידיעה המקורית

טייוואן סוגרת פרצה במכס שאפשרה יבוא מוצרים שהכילו חומרים מסוכנים

כימיקלים המיובאים למדינת טייוואן עברו עד לא מזמן במכס על-פי חלוקה לארבע קטגוריות אפשריות:
  • מוצרים להגנת הצומח (חומרי הדברה לרוב), באחריות מועצת החקלאות (Council of Agriculture)
  • תרופות וטרינריות, הנמצאות גם הן באחריות מועצת החקלאות
  • חומרי תברואה סביבתיים, באחריות הסוכנות להגנת הסביבה (Environmental Protection Agency)
  • כימיקלים רעילים, באחריות המשרד לחומרים כימיים רעילים (Toxic Chemical Substances Bureau), השייך הסוכנות להגנת הסביבה

כימיקלים אשר אינם שייכים לארבע הקטגוריות הללו, שויכו לקטגוריה חמישית – "שונות", שהינה באחריות רשויות המכס. "בעבר, כימיקלים אשר לא התאימו לארבע הקטגוריות הללו יכלו לעתים קרובות לעבור ייבוא ללא כל רגולציה, למעשה", כך מסרה המנהלת הראשית של המשרד לחומרים כימיים רעילים. "יבואנים היו צריכים רק להצהיר על סוג המוצר על-פי חוקי המכס, לספק טופס מידע בטיחותי ולהסכים לבדיקת האריזה החיצונית לפני שהסחורות שלהם שוחררו".

חששות שהעלו מחוקקים במדינה באשר לפרצה הזו, הובילו להתייעצויות בין הגופים האחראים השונים במדינה, ולבסוף התקבלה ההחלטה להעביר את הקטגוריה החמישית לאחריות המשרד לחומרים כימיים רעילים. מעתה, יבואנים של חומרים כאלו נדרשים לספק אישור מהמשרד, התקף לשישה חודשים, טרם שחרורם על-ידי רשויות המכס.

על-מנת לקבל את תעודת האישור, יידרשו היבואנים לספק נתונים על מרכיבי הכימיקלים, הכוללים גם מספרי CAS, השימושים המיועדים שלהם והכמות המוערכת, בנוסף למידע על מקור הכימיקלים וגורמים מזהים, שהיו נהוגים עד כה.

קישור למקור (ChemicalWatch)

דרום-קוריאה מפרסמת הערכות סיכונים לחומרים חדשים שנרשמו

ב-K-REACH

המכון הלאומי לחקר סביבתי (National Institute of Environmental Research) בדרום-קוריאה פרסם בחודש נובמבר את תוצאות הערכות הסיכונים המעודכנות, לחומרים כימיים חדשים שנרשמו תחת חקיקת K-REACH.

הרשימה כוללת את שמות החומרים ומספרי ה-CAS שלהם, סיווג הסיכונים של כל חומר וכן נתונים טוקסיקולוגים כגון תוצאות בדיקות LC50, EC50 ו-LD50 (Lethal Concentration, Effective Concentration וLethal Dose- בהתאמה). 445 חומרים חדשים שנרשמו, מתוך 1238 חומרים בשנת 2017 בלבד, התווספו לרשימה, יחד עם הערכות הסיכונים שלהם.

פרסום הערכות הסיכונים באתר האינטרנט של המכון, באופן פומבי, מקל על תהליך הרישום לחברות, יצרנים ויבואנים הפועלים בדרום-קוריאה, ותורם להאחדה של המידע הנחוץ לאפיון וסיווג הסיכונים של כל חומר הנדרש ברישום. זאת, בשונה מהסוכנות האירופית לכימיקלים, שחולקת באתר האינטרנט שלה מידע הנלקח מתיקי הרישום לחומרים, אך לא מאפשרת את השימוש בו לצורכי רישום, מבלי קבלת זכויות שימוש במידע לפני-כן.

קישור לרשימה (בשפה הקוריאנית)

רגולציית CLP – תהליך מתן סיווג סיכונים הרמוני לחומרים

רגולציית ה-CLP (Classification, Labelling and Packaging) החלה במדינות האיחוד האירופי, כוללת בנספח 6 רשימה של חומרים, להם נקבע סיווג סיכונים הרמוני.

הצורך בסיווג אחיד בכל רחבי היבשת עלה, מכיוון שחומרים מסוימים (גורמים לסרטן, גורמים לנזק גנטי או רעילים למערכת הרבייה, למשל) הינם מסוכנים יותר באופן משמעותי בהשוואה לחומרים אחרים (גורמים לגירוי בעור ו/או בעיניים או פגיעה באיבר/י מטרה).

תהליך מתן סיווג הרמוני לחומר מונה מספר שלבים:

  • הגשת הצעה לסיווג הרמוני לחומר: מדינות החברות באיחוד, יצרנים, יבואנים או משתמשים במורד שרשרת האספקה, יכולים להגיש לסוכנות האירופית לכימיקלים הצעה לסיווג הרמוני לחומר, תחת תנאים מסוימים.
  • פרסום לתגובות הציבור: לפרק זמן של 45 ימים, גורמים המעוניינים בכך יכולים להגיב להצעה שהוגשה. כל התגובות מפורסמות האתר הסוכנות, ובתום שלב זה, נאספות ונשלחות למגיש ההצעה, על-מנת שיוכל להשיב להן אם יש בכך צורך.
  • חוות דעת של הוועדה להערכת סיכונים (Committee for Risk Assessment): ההצעה, תגובות הציבור והמענה עליהן מטעם המגיש, נשלחים לוועדה להערכת סיכונים, לצורך גיבוש עמדה מקצועית. הוועדה, המורכבת ממומחים שמונו מטעם מדינות החברות באיחוד, בוחנת את כלל הראיות, מבצעת הערכה כוללת של הסיכונים השונים ומפרסמת את חוות הדעת המקצועית שלה.
  • קבלת החלטה: הנציבות האירופית (European Commission) אחראית על קבלת ההחלטה הסופית למתן סיווג הרמוני לחומר, אם היא רואה זאת לנכון, בהתחשב בחוות הדעת של ה-RAC ובגורמים נוספים.

אם אושרה ההחלטה לסיווג הרמוני של חומר מסוים, הוא מתווסף לנספח 6 לחקיקה, כאשר הסיווג הרשום הינו מחייב – כל היצרנים, יבואנים ומשתמשי-השרשרת נדרשים לסווג את החומר על-פי הנוסח המופיע בחקיקה, המתעדכן בכל שנה.

כיום נמצאים ברשימה למעלה מ-4000 חומרים שעברו תהליך סיווג הרמוני.

לעיון ברשימת החומרים

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245

כתובת דוא"ל:

vered.environment@gmail.com