ChemLetter – January 2017

 

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת | ChemExpert

חדשות ועדכונים – רגולציית כימיקלים וחומרים מסוכנים

מאמר מומחה מאת ורד גיאת, יועצת סביבתית ומנהלת פעילות ChemExpert.

המאמר פורסם באתר פורום רגולציה סביבתית של משרד הרצוג פוקס נאמן.

ישראל אימצה את ה-GHS – שיטת הסיווג ההרמונית גלובלית

ישראל אימצה את שיטת הסיווג ההרמונית-גלובלית (GHS – Globally Harmonized System of Classification and Labelling of Chemicals), באמצעות תקן ישראלי 2302, חלק 1: "חומרים ותכשירים מסוכנים: מיון, אריזה, תיווי וסימון", שעבר רוויזיה והותאם לחקיקה האירופית לסיווג, אריזה ותיווי של חומרים ותערובות (CLP – Classification, Labelling and Packaging).

השינוי בתקן הישראלי אושר ממש לאחרונה, וצפוי להתפרסם בראשית 2017.

במכון התקנים פעלה וועדה מקצועית שהגישה טיוטה המאמצת את הסיווג, אריזה ותיווי של כימיקלים לחקיקה האירופית, CLPRegulation (EC) No 1272/2008 . וועדת המומחים המליצה לאמץ את החקיקה האירופית במלואה, וכתבה נוסחים עבריים לתכונות והצהרות הסיכון השונות.

מאחר ותקן 2302 חלק 1, הינו תקן ישראלי רשמי (מחייב), עם כניסתו לתוקף יידרשו כל היצרנים, היבואנים והמפיצים של חומרים ותערובות לסמן אותם בהתאם. לאחר תקופת מעבר בת 3 שנים, יתבטל באופן סופי השימוש בסיווג ובסימון הקודם ויחוייב השימוש בשיטת הסיווג החדשה, באופן בלעדי.

אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה, הטמיע לאחרונה את סיווג החומרים והתערובות ע"פ ה-GHS למערכת הממוחשבת החדשה להיתר רעלים, הכוללת הצהרות סיכון (H-Statements), כהכנה למעבר לשיטת הסיווג החדשה.

קישור לחקיקה האירופית לסיווג, תיווי ואריזה של חומרים מסוכנים:

http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=OJ:L:2008:353:0001:1355:en:PDF

מצגת מחשוב היתר רעלים, המשרד להגנת הסביבה: http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/hazardousmaterials/permit/documents/hw-system/presentation.pdf

יצרני טיטניום דיאוקסיד מערערים על ההחלטה לסווגו כחומר מסרטן

בהמשך להודעה שפרסמנו בחודש יוני, בה העלו הרשויות הצרפתיות הצעה לסיווג טיטניום דיאוקסיד (TiO2) כחומר מסרטן מקטגוריה IB, מערערים כעת יצרני החומר על הבסיס המדעי עליו מתבססת ההצעה. טיטניום דיאוקסיד הוא חומר כימי הנמצא בשימוש רחב ביותר בתעשיית הכימיקלים וניתן למצוא אותו במספר רב של מוצרים ומכשירים, הן בתעשייה והן במשקי בית. יותר מ-130 חברות ביצעו רישום לחומר כמרכיב במוצריהן באירופה בלבד.

ארגון יצרני טיטניום דיאוקסיד (The Titanium Dioxide Manufacturers Association) ערך לאחרונה כינוס מדעי בפריז בכדי לדון בהצעה הצרפתית. הטיעון העיקרי של הארגון כנגד ההצעה הצרפתית הוא כי "הנסיונות והבדיקות שנערכו על חולדות אינן מודל מתאים לבחינת ההשפעה על בני אדם". הארגון טוען כי, מחקרים הבודקים את ההשפעות של חלקיקים בעלי מסיסות נמוכה בריכוז גבוה על ריאות של חולדות, אינם ישימים לבני אדם, וכי נושא זה נמצא במחלוקת כבר כ-20 שנים.

חולדות הנחשפות לכמויות גדולות של חלקיקים, שרעילותם ומסיסותם נמוכה, מפתחות דלקת ריאות בעקבות רגישות ל"עומס-יתר" של חלקיקים. מנגנון זה הינו ייחודי לחולדות ואינו קיים במכרסמים אחרים, קופי-אדם ובני אדם. ארגון היצרנים טוען כי לאור התגובה הייחודית של חולדות לחשיפה לחלקיקים, ובגלל השוני בין ריאות החולדות לריאות בני האדם, מודל הבדיקות בחולדות אינו תקף לגבי בני אדם במקרים הספציפיים הללו.

הרשויות הצרפתיות חולקות על הטענה הזו. "נראה שקונספט עומס-היתר רלוונטי גם לבני אדם, ובייחוד לעובדים החשופים לרמות גבוהות של אבק". עוד מוסיף הדו"ח הצרפתי, כי "בהיעדר מידע סותר, מודל החולדות הינו מתאים לזיהוי סיכונים פוטנציאליים לסרטן בבני אדם, בחשיפה לחלקיקים בעלי מסיסות נמוכה, כגון טיטניום דיאוקסיד".

ארגון יצרני טיטניום דיאוקסיד מעוניין לבסס את הערכת הסיכונים על שימוש במידע ממחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם. הארגון טוען כי קיים מידע רב שנאסף על למעלה מ-24,000 עובדים ב-18 אתרי ייצור שונים של טיטניום אוקסיד. על פי הארגון, מחקרים אלה מראים כי לא נמצאו השפעות שליליות על בריאות העובדים בעקבות החשיפה לחומר.

הוועדה להערכת סיכונים (RAC – Committee for Risk Assessment) של הסוכנות האירופית לכימיקלים תדון בדו"ח הצרפתי ובתגובות אליו ביוני, 2017, לאחריו יהיו לה 18 חודשים להגיע לכדי החלטה, שתעלה בהמשך לנציבות האירופית.

לקריאה נרחבת: https://chemicalwatch.com/51856/tio2-producers-dispute-science-behind-proposed-carcinogen-classification

המשרד להגנת הסביבה יפרסם מדריך להגדרה וסיווג של פסולת מסוכנת בישראל

במפגש מקצועי שערך אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה במסגרת פרוייקט הTwinning- (פרוייקט ה"תאומות" עם ישראל) בתאריך 8.11.16 בתל אביב, ניתנו הרצאות ע"י מומחים מאוסטריה בנושאי דיגום, הגדרה וסיווג של פסולות מסוכנות. המפגש התקיים לקראת פרסום צפוי של מדריכים מקצועיים בנושאים אלו ע"י המשרד להגנת הסביבה.

המצגות עסקו באופן ההגדרה, הסיווג והסימון של פסולות מסוכנות באמצעות קטלוג הפסולות האירופי ועל-פי הרכב זרם הפסולת, המאפיינים שלו וביצוע מבחנים ואנליזות משלימות.

המרצים הדגישו כי סיווג וסימון של פסולות מסוכנות מתבצע כמו סיווג של חומרים ותערובות המכילים חומרים מסוכנים, ע"פ שיטת הסיווג ההרמונית, ה-GHS. המשמעות היא כי זרם של פסולת מסוכנת יתואר באמצעות תכונות הסיכון הידועות (נפיץ, דליק, מחמצן, קורוזיבי, רעיל, גורם לגירוי, גורם לאלרגיה ועוד) ובאמצעות אותן הצהרות סיכון המפרטות את הסיכונים השונים מהפסולת, סיכונים פיסיקליים, בריאותיים וסביבתיים ואותם סמלים (פיקטוגרמות), כפי שנהוג ע"פ השיטה.

כמו כן עסקו ההרצאות בשיטות לדיגום פסולות מסוכנות במצבי צבירה שונים; מוצקים, בוצות ונוזלים; פסולת פלסטיק מתעשייה וממקורות שונים, ערימות, אריזות, מיכלים, צנרת בתהליך ועוד.

גב' יעל אורן, ראש תחום פסולת מסוכנת במשרד להגנת הסביבה, אמרה במפגש כי מדריך להגדרת פסולת מסוכנת בישראל, צפוי להתפרסם בראשית שנת 2017.

לקריאה נוספת:

http://www.twinning-israel.info/

http://www.sviva-expert.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/waste-definition/

קריאה לענקית האלקטרוניקה "סמסונג" לפצות עובדי מפעלים שחלו

רשת של ארגונים לא-ממשלתיים ((NGO's, דורשים מחברת "סמסונג" לדאוג להגנת העובדים במפעליה מפני חומרים כימיים רעילים ולפצות עובדים שפיתחו מחלות, בעת עבודה במפעלי החברה. הארגון המוביל את המהלך הינו IPEN The International POPs Elimination Network)), אשר פירסם הצהרה פומבית, הקוראת ל"סמסונג" לנקוט באופן מיידי באמצעים להגנת בריאותם וזכויותיהם של העובדים במפעלי החברה ברחבי העולם. על ההצהרה חתומים 63 ארגונים נוספים.

הטענה המרכזית היא כי 224 מעובדי החברה פיתחו מחלות, הכוללות לוקמיה, גידולים במוח וטרשת מסוגים שונים, בתקופת עבודתם במפעלי "סמסונג" בדרום-קוריאה. בנוסף, 76 מעובדי החברה נפטרו משנת 2007 ועד היום.

הארגונים דורשים מסמסונג לפצות את העובדים או את משפחותיהם בצורה "מספקת ושקופה" וכן לפרסם התנצלות מלאה. ארגון IPEN ציין בהצהרה כי הוא "מצר על כך שאנשים רבים, רובם נשים צעירות, סובלים ומתים ממחלות סרטניות ומחלות אחרות הקשורות לחשיפה לכימיקלים רעילים".

דובר רשמי מטעם חברת "סמסונג" מסר בתגובה כי החברה "מחוייבת במסירות לעבוד יחד עם המשפחות המושפעות מכך בכדי לקבוע כיצד ניתן לעזור להן בצורה הטובה ביותר". עוד הוסיפה החברה: "למעשה, למרות שלא הוכחה באופן מדעי קורלציה בין סביבת העבודה למחלות העובדים, "סמסונג" מגישה סיוע לעובדים החולים ומשפחותיהם, מכיוון שזהו הדבר הנכון לעשות – ולא כי היא נדרשה לעשות כך ע"י צו בית משפט".

כבר ב-2014 הוקמה ועדה עצמאית, המנוהלת ע"י צד שלישי, במטרה לקיים דיאלוג פתוח בין החברה לעובדיה לשעבר. בעקבות הצעת הוועדה, הקימה החברה קרן המחזיקה הון בשווי מוערך של כ-800 אלף אירו, המוקדשים לתמיכה כלכלית בעובדים לשעבר במפעלי החברה, אשר זוהו כחולים באחת מ-11 מחלות רשומות, המזכות בפיצוי. בנוסף, הקרן אחראית לממן מחקרים לקידום בריאות ובטיחות במפעלי החברה.

דובר החברה אמר כי, עד נובמבר 2016, יותר מ-160 אנשים הגישו בקשה, ויותר מ-120 אנשים קיבלו סיוע כלכלי דרך הקרן, נוסף ל"הודעה מקרב לב על השתתפות בצערם" ממנכ"ל חברת "סמסונג".

לידיעה באנגלית: https://chemicalwatch.com/51463/ngos-demand-samsung-protect-employees-from-toxic-chemicals

K-REACH הקוריאני עובר שינויים משמעותיים

ב-28 לדצמבר, הגיש משרד הסביבה הדרום-קוריאני הצעה הכוללת שינויים נרחבים לחוק רישום הכימיקלים הדרום-קוריאני, K-REACH. השינויים העיקריים בהצעה הם החלפת מערכת הדיווח השנתי, הנהוגה כיום במדינה, במערכת רישום מקדים (Pre-registration), כנהוג באירופה, וביצוע רישום לכ-7,000 חומרים הנמצאים כבר בשימוש (Existing chemicals). המשרד הקוריאני סבור כי אין צורך להמשיך בדיווח השנתי, מכיוון וחוק הבקרה על כימיקלים (CCA) דורש הגשת נתונים של חומרים כימיים לצורך סקירה סטטיסטית, ובכך נוצרים דיווחים כפולים וזהים.

שאר השינויים כוללים שיפור של מערכת ניהול החומרים הנדרשים באישור וכן חיזוק והרחבת "תקשור" המידע על חומרים מסוכנים. כמו כן, נוסף לחוק סעיף ענישה המאפשר להעניש ולקנוס את העוסקים בייצור, ייבוא או מכירה של כימיקלים הגורמים נזק לבריאות האדם או הסביבה, שלא ביצעו  רישום החומרים כנדרש.

העדכון האחרון ל-K-REACH חל ב-27 לינואר, 2016. השינויים המוצעים בעדכון הנוכחי, מקרבים אותו למודל האירופי וצפויים להיות רבי השפעה על תעשייה הכימיקלים המקומית ועל חברות המייצאות כימיקלים לדרום-קוריאה. אם ההצעה תאושר, השינויים ייכנסו לתוקף בתום שנה ממועד ההודעה הרשמית.

לקריאה מורחבת: https://chemlinked.com/news/chemical-news/korean-moe-proposes-significant-changes-k-reach

באותו המועד, הוסיף המשרד שישה חומרים לרשימת החומרים הכימיים הרעילים (TCSL), וביניהם Pentanoyl chloride. חומרים ברשימה זו נדרשים בדיווח לפי חוק הבקרה על כימיקלים במדינה. עדכון זה נכנס לתוקף באופן מיידי.

לרשימה המלאה: https://chemicalwatch.com/asiahub/49761/moe-proposes-adding-six-substances-to-toxic-list

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245

כתובת דוא"ל:

vered.environment@gmail.com