|
|
מדיניות ניהול הכימיקלים של חברות רב-לאומיות גדולות והשפעתן על שוק חומרי הגלם
חברות יצרניות וספקים, הן של חומרי גלם והן של מוצרים מוגמרים, מתעדכנים כדרך קבע באשר לשינויים ברגולציות לאומיות, השונות בין מדינה אחת לשנייה, וכן באמנות בינלאומיות מחייבות, עליהן חתומות מדינות רבות ברחבי הגלובוס. לכל אלו מתווספות כמובן גם דרישות הלקוחות. חלק מהלקוחות הללו משפיעים על התעשייה הכימית ומעצבים אותה לפי דרישותיהן.
לעולם רגולציית החומרים וניהול הכימיקלים, בו פעלו עד כה שני גורמים עיקריים – התעשייה המקומית והמדינה (הרגולטור), נכנס בשנים האחרונות "שחקן חדש": חברות רב-לאומיות (המוכרות גם כחברות בינלאומיות), רובן גדולות, פועלות במספר רב של מדינות מפותחות וחולשות על נתח שוק לא מבוטל במדינת המוצא שלהן.
החברות הרב-לאומיות הגדולות קובעות לעצמן מדיניות ניהול כימיקלים וחומרים מסוכנים, ופעמים רבות המדיניות שלהם מחמירה יותר מהרגולציה החלה במדינות בהן הן פועלות, משתי סיבות עיקריות:
- החברות נאלצות לעמוד בתנאים של רגולציות שונות במספר רב של מדינות בהן הן פועלות
- החברות מעוניינות בדעת קהל חיובית בקרב הצרכנים שלהן, ושמירה על בריאותם היא מעלה ראשונה בהקשר זה
השילוב של שני הגורמים הללו מעודד את השחקנים הגדולים ליצור לעצמם מדיניות ניהול כימיקלים אחידה. כאשר חברה רב-לאומית מכתיבה מדיניות כימיקלים, היא מחילה אותה, הלכה למעשה, על כל ספקי החומרים והמוצרים שלה.רשימות החומרים האסורים ו/או המפוקחים של חברות רב-לאומיות גדולות, בקישור הבא:
http://www.sviva-expert.co.il/?p=988
|
|
|
|
האיחוד האירופי: אושרה רוויזיה ל"דירקטיבת הקרצינוגנים והמוטגנים" וכן עדכון לנספח 17 ב-חקיקת REACH
האיחוד האירופי ממשיך בעדכון החקיקה בכל הנוגע לרגולציית כימיקלים וחומרים מסוכנים, והפעם על המפה: CMRs (Carcinogen, Mutagen or toxic to Reproduction) – חומרים 'קרצינוגניים' הגורמים לסרטן, חומרים 'מוטגניים' התורמים להופעת מוטציות בגנום האנושי או חומרים הרעילים למערכת הרבייה, בין אם הם פוגעים בעובר או בפריון.ראשית, "הנציבות האירופית" (European Commission) פרסמה עדכון לנספח 17 ברגולציית REACH (Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals), המכיל את רשימת החומרים הנתונים להגבלות ו/או אסורים לשימוש באיחוד האירופי. העדכון האחרון, מספר 72 ברשימה, מגביל את השימוש בחומרים המסווגים כ-CMRs במוצרי טקסטיל, ביגוד והנעלה המיועדים לשימוש צרכני.
המוצרים עליהם יחולו ההגבלות כוללים: מוצרי ואביזרי ביגוד, נעליים, מגפיים ו/או מוצרי הנעלה אחרים, וכן מוצרי טקסטיל שאינם ביגוד, אך באים במגע עם העור בהיקף דומה לזה של ביגוד בשימוש סביר.
ההגבלות יקבלו תוקף חוקי החל מהראשון בנובמבר, 2020.
קישור לרשימת החומרים וההגבלות ולמידע נוסף
שנית, ה"פרלמנט האירופי" ו"מועצת האיחוד", שני הגופים המחוקקים באיחוד האירופי, אישרו באופן רשמי רוויזיה שנייה במספר ל"דירקטיבת הקרצינוגנים והמוטגנים", CMD (Carcinogen and Mutagen Directive), במהלך חודש דצמבר. ברוויזיה לדירקטיבה, יתווספו לרשימת החומרים המפוקחים 8 חומרים חדשים.
דירקטיבת ה-CMD מכירה בחומרים מסרטנים ומוטגניים וקובעת להם גבולות חשיפה בטוחים במקומות העבודה. לאחר פרסום הרוויזיה ב-Official Journal של האיחוד האירופי, ייכנסו השינויים לתוקף, ולמדינות החברות באיחוד יוותרו שנתיים להטמעת הדירקטיבה בחקיקה שלהן. רוויזיה שלישית במספר, המבקשת להוסיף לדירקטיבה חמישה חומרים חדשים, כבר בדרכה לשולחן המחוקק האירופי.
קישור לרשימת החומרים שנוספו לדירקטיבת CMD ולקריאה נוספת
|
|
|
|
האם כיסויי סמארטפונים יכולים לשמש כאינדיקטור לחשיפה לחומרים כימיים?
מחקר קנדי מטעם אוניברסיטת טורונטו מצביע על סמארטפונים וכיסוייהם כאינדיקטורים טובים לחשיפה של אנשים לכימיקלים. המחקר, שפורסם במגזין "Environment International", בדק דגימות שנאספו מבתיהן של 51 נשים מטורונטו ואוטאווה, ומצא התאמה בין כימיקלים שנאספו ממשטחי סמארטפונים (המסך, האריזה והכיסוי, אם ישנו), לבין אלו שנמצאו על הידיים של הבעלים שלהם.
החוקרים השתמשו במגבונים בכדי לקחת דגימות מידי הנשים הנבדקות וממכשירי הסלולרי שלהן, ובנוסף ניתחו דגימות שתן, אוויר ואבק בחיפוש אחר תוספי פלסטיק ומעכבי בעירה מבוססי-OPEs (Organo-Phosphate Ester). נמצא כי בין ערכי ה-OPEs בדגימות שנלקחו מהידיים לבין אלו בדגימות מכשירי הפלאפון נמצאה ההתאמה הגבוהה ביותר, בהשוואה לדגימות השתן, האוויר או האבק.החוקרים מציינים כי עדיין לא ברור האם מכשירי הסלולר הינם המקור לכימיקלים אלו, או שמא הם מהווים אינדיקציה לחשיפה לכימיקלים ממקורות אחרים. יחד עם זאת, הם מאמינים כי "מאוד לא סביר" שיוסיפו למכשירים אלקטרוניים מעכבי בעירה בכמות גדולה או שכל כך הרבה OPEs ישמשו כתוספי פלסטיק, וזאת כיוון שסמארטפונים מכילים כמויות קטנות של מעכבי בעירה ורובם נמצאים בחלקים הפנימיים, ולכן לא צפויים לבוא במגע עם העור.
המסקנות מרמזות על כך שדגימות ממכשירים סלולריים יכולים להוות אינדיקציה לחשיפה לכימיקלים, לכל הפחות מעכבי בעירה, תוספי פלסטיק ו-OPEs בפרט. כפי שחתמה פרופסור דיאמונד, מובילת המחקר, "המחקר שלנו מעלה שאלות רבות. האם המכשירים הללו משמשים כמראה לכימיקלים אליהם אנו נחשפים, או שאנו מחזיקים בידינו מקור המוסיף לחשיפה שלנו?".
לקריאה ב-ChemicalWatch
|
|
|
|
| |
