ChemLetter – January 2019

 

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת | ChemExpert

"ג'ונסון&ג'ונסון" ממשיכה להסתבך – הטלק שוב בכותרות

מסמכים חושפים הסתרת האסבסט בטלק, הממשלה הקנדית טוענת לקשר סיבתי בין טלק לסרטן השחלות

חברת "Johnson & Johnson", יצרנית תרופות, מכשור רפואי ומוצרי היגיינה אחרים, ממשיכה לספוג נזקים הקשורים לאבקת הטלק הפופולרית שלה, "Baby Powder". דיווחנו על גל התביעות הקודם מול החברה בנוגע לטלק עוד בספטמבר 2017, ובחודש דצמבר שעבר לא מזמן נחשפו התפתחויות חדשות.המכה הקשה נחתה ב-14 לדצמבר: סוכנות הידיעות "רויטרס" חשפה מסמכים פנימיים של חברת J&J, המכילים התכתבויות פנימיות שערכו מנהלים, מדענים, רופאים ועורכי דין, ומסתירים זיהומי אסבסט שנתגלו בטלק של החברה, מבלי לדווח לרגולטור על כך או לבצע "ריקול" למוצרים המזוהמים. מסמכים רבים, הכוללים תצהירים ועדויות משפטיות, לא נחשפו לציבור, הודות לצווי בית משפט שהגדירו אותם כסודיים.

המסמכים מראים כי החל מ-1971 ועד לראשית שנות ה-2000, נמצאו כמויות קטנות של אסבסט בטלק גולמי ובמוצרי טלק מוגמרים. אסבסט, כמובן, הינו חומר מסרטן, והוא מוגבל או אסור לשימוש ברוב המדינות המפותחות בעולם. לאחר הפרסום, החברה רשמה הפסדים של כ-45 מיליארד דולרים, לאחר שמנייתה צנחה בוול סטריט.

לגל התביעות הקודם, ולזה שצפוי להגיע לאחר חשיפת המסמכים, מצטרפת ידיעה מתחילת חודש דצמבר בחסות הממשלה הקנדית:

לאחר שביצעה הערכה וניתוח על מחקרים שנערכו בבני-אדם, בדגש על חשיפה לטלק במפשעה ובשאיפה, היא טוענת כי נמצא קשר סיבתי בין חשיפה לטלק במפשעה לבין סרטן השחלות. ע"פ טיוטת ההערכה, הספרות מצביעה על "קורלציה חיובית, עקבית ומשמעותית מבחינה סטטיסטית, בין חשיפה מפשעתית לטלק לביק סרטן השחלות. המידע הזמין מצביע על השפעה סיבתית".

"ג'ונסון & ג'ונסון" טוענת מצידה כי היא ממשיכה לעמוד מאחורי בטיחותו של המוצר הקוסמטי, וכי "כובד הראיות אינו תומך במסקנות הטיוטה". בנוסף מסרה החברה כי נדמה שההערכה מסתמכת על "סקירה סלקטיבית של הראיות, ולא נראה כי היא כוללת את המחקרים הגדולים והעדכניים ביותר על השימוש בטלק קוסמטי".

לקריאה ברויטרס

לקריאה ב-ChemicalWatch

 יפן – רשימת חומרים "חיוביים" לחומרי FCM הבאים במגע עם מזון צפויה להכנס לתוקף באמצע 2020

וועדה מיוחדת מטעם "משרד הבריאות, העבודה והרווחה" היפני (Ministry of Health, Labour and Welfare) פרסמה מסמכים המפרטים על מערכת חדשה לבקרה על חומרים הבאים במגע עם מזון (או, חומרי מגע-מזון) – הידועים כ-FCMs (Food Contact Materials). המערכת החדשה תוטמע באמצעות שינויים בחוק היפני (Food Sanitation Act) עד ל-13 ביוני, 2020.חוק תברואת המזון היפני כולל בתוכו תקנות בנוגע לחומרים הבאים במגע עם מזון – המצויים בכלי אוכל וסכו"ם, מיכלי אחסון ואריזות של מוצרי מזון וכדומה. חומרים אלו באים במגע עם מזון המיועד לצריכת אדם, ולכן נתונים לפיקוח מחמיר יותר ונדרשים במשנה זהירות בעת קביעת הרמות המותרות של אותם חומרים בכלים ובאריזות הבאים/ות במגע עם מזון.

המערכת החדשה מציעה "שינוי מרענן" לגישה בה ניתן לנהל בקרה ופיקוח על כימיקלים: עד כה, כלל החוק רשימה של חומרים האסורים לשימוש בכלים הבאים במגע עם מזון – כלומר, "רשימה שלילית". חברות ויצרנים יכולים להשתמש בחומרים שאינם מצויים ברשימה זו. לאחר העדכונים הצפויים לחוק תברואת המזון, הוא יכלול "רשימה חיובית" – חומרים המותרים לשימוש בכלים הבאים במגע עם מזון.

יצרנים וחברות יורשו להשתמש אך ורק בחומרים המופיעים ברשימה החדשה ותחת המגבלות הנתונות לכל חומר.

מחד, הגישה החדשה הזו מציבה את בריאות האדם בראש סדר העדיפויות ומעגנת את בטיחות השימוש בחומרים כימיים, סינתטיים וטבעיים כאחד, כעקרון מרכזי, אך מאידך, מגבילה את דרגת החופש של השוק ומגבילה אפשרויות לחדשנות ולמציאת חומרים "אופטימליים" לשימוש. כשמדובר ב-FCMs, נדמה שבטיחות ובריאות, גם כשהן באות על-פני צמצום השוק, הן מילות המפתח, לפחות על-פי היפנים.

לקריאה נוספת

מדיניות ניהול הכימיקלים של חברות רב-לאומיות גדולות והשפעתן על שוק חומרי הגלם

חברות יצרניות וספקים, הן של חומרי גלם והן של מוצרים מוגמרים, מתעדכנים כדרך קבע באשר לשינויים ברגולציות לאומיות, השונות בין מדינה אחת לשנייה, וכן באמנות בינלאומיות מחייבות, עליהן חתומות מדינות רבות ברחבי הגלובוס. לכל אלו מתווספות כמובן גם דרישות הלקוחות. חלק מהלקוחות הללו משפיעים על התעשייה הכימית ומעצבים אותה לפי דרישותיהן.

לעולם רגולציית החומרים וניהול הכימיקלים, בו פעלו עד כה שני גורמים עיקריים – התעשייה המקומית והמדינה (הרגולטור), נכנס בשנים האחרונות "שחקן חדש": חברות רב-לאומיות (המוכרות גם כחברות בינלאומיות), רובן גדולות, פועלות במספר רב של מדינות מפותחות וחולשות על נתח שוק לא מבוטל במדינת המוצא שלהן.

החברות הרב-לאומיות הגדולות קובעות לעצמן מדיניות ניהול כימיקלים וחומרים מסוכנים, ופעמים רבות המדיניות שלהם מחמירה יותר מהרגולציה החלה במדינות בהן הן פועלות, משתי סיבות עיקריות:

  • החברות נאלצות לעמוד בתנאים של רגולציות שונות במספר רב של מדינות בהן הן פועלות
  • החברות מעוניינות בדעת קהל חיובית בקרב הצרכנים שלהן, ושמירה על בריאותם היא מעלה ראשונה בהקשר זה

השילוב של שני הגורמים הללו מעודד את השחקנים הגדולים ליצור לעצמם מדיניות ניהול כימיקלים אחידה. כאשר חברה רב-לאומית מכתיבה מדיניות כימיקלים, היא מחילה אותה, הלכה למעשה, על כל ספקי החומרים והמוצרים שלה.רשימות החומרים האסורים ו/או המפוקחים של חברות רב-לאומיות גדולות, בקישור הבא:

http://www.sviva-expert.co.il/?p=988

 האיחוד האירופי: אושרה רוויזיה ל"דירקטיבת הקרצינוגנים והמוטגנים" וכן עדכון לנספח 17 ב-חקיקת REACH

האיחוד האירופי ממשיך בעדכון החקיקה בכל הנוגע לרגולציית כימיקלים וחומרים מסוכנים, והפעם על המפה: CMRs (Carcinogen, Mutagen or toxic to Reproduction) – חומרים 'קרצינוגניים' הגורמים לסרטן, חומרים 'מוטגניים' התורמים להופעת מוטציות בגנום האנושי או חומרים הרעילים למערכת הרבייה, בין אם הם פוגעים בעובר או בפריון.ראשית, "הנציבות האירופית" (European Commission) פרסמה עדכון לנספח 17 ברגולציית REACH (Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals), המכיל את רשימת החומרים הנתונים להגבלות ו/או אסורים לשימוש באיחוד האירופי. העדכון האחרון, מספר 72 ברשימה, מגביל את השימוש בחומרים המסווגים כ-CMRs במוצרי טקסטיל, ביגוד והנעלה המיועדים לשימוש צרכני.

המוצרים עליהם יחולו ההגבלות כוללים: מוצרי ואביזרי ביגוד, נעליים, מגפיים ו/או מוצרי הנעלה אחרים, וכן מוצרי טקסטיל שאינם ביגוד, אך באים במגע עם העור בהיקף דומה לזה של ביגוד בשימוש סביר.

ההגבלות יקבלו תוקף חוקי החל מהראשון בנובמבר, 2020.

קישור לרשימת החומרים וההגבלות ולמידע נוסף

שנית, ה"פרלמנט האירופי" ו"מועצת האיחוד", שני הגופים המחוקקים באיחוד האירופי, אישרו באופן רשמי רוויזיה שנייה במספר ל"דירקטיבת הקרצינוגנים והמוטגנים", CMD (Carcinogen and Mutagen Directive), במהלך חודש דצמבר. ברוויזיה לדירקטיבה, יתווספו לרשימת החומרים המפוקחים 8 חומרים חדשים.

דירקטיבת ה-CMD מכירה בחומרים מסרטנים ומוטגניים וקובעת להם גבולות חשיפה בטוחים במקומות העבודה. לאחר פרסום הרוויזיה ב-Official Journal של האיחוד האירופי, ייכנסו השינויים לתוקף, ולמדינות החברות באיחוד יוותרו שנתיים להטמעת הדירקטיבה בחקיקה שלהן. רוויזיה שלישית במספר, המבקשת להוסיף לדירקטיבה חמישה חומרים חדשים, כבר בדרכה לשולחן המחוקק האירופי.

קישור לרשימת החומרים שנוספו לדירקטיבת CMD ולקריאה נוספת

האם כיסויי סמארטפונים יכולים לשמש כאינדיקטור לחשיפה לחומרים כימיים?
מחקר קנדי מטעם אוניברסיטת טורונטו מצביע על סמארטפונים וכיסוייהם כאינדיקטורים טובים לחשיפה של אנשים לכימיקלים. המחקר, שפורסם במגזין "Environment International", בדק דגימות שנאספו מבתיהן של 51 נשים מטורונטו ואוטאווה, ומצא התאמה בין כימיקלים שנאספו ממשטחי סמארטפונים (המסך, האריזה והכיסוי, אם ישנו), לבין אלו שנמצאו על הידיים של הבעלים שלהם.

החוקרים השתמשו במגבונים בכדי לקחת דגימות מידי הנשים הנבדקות וממכשירי הסלולרי שלהן, ובנוסף ניתחו דגימות שתן, אוויר ואבק בחיפוש אחר תוספי פלסטיק ומעכבי בעירה מבוססי-OPEs (Organo-Phosphate Ester). נמצא כי בין ערכי ה-OPEs בדגימות שנלקחו מהידיים לבין אלו בדגימות מכשירי הפלאפון נמצאה ההתאמה הגבוהה ביותר, בהשוואה לדגימות השתן, האוויר או האבק.החוקרים מציינים כי עדיין לא ברור האם מכשירי הסלולר הינם המקור לכימיקלים אלו, או שמא הם מהווים אינדיקציה לחשיפה לכימיקלים ממקורות אחרים. יחד עם זאת, הם מאמינים כי "מאוד לא סביר" שיוסיפו למכשירים אלקטרוניים מעכבי בעירה בכמות גדולה או שכל כך הרבה OPEs ישמשו כתוספי פלסטיק, וזאת כיוון שסמארטפונים מכילים כמויות קטנות של מעכבי בעירה ורובם נמצאים בחלקים הפנימיים, ולכן לא צפויים לבוא במגע עם העור.

המסקנות מרמזות על כך שדגימות ממכשירים סלולריים יכולים להוות אינדיקציה לחשיפה לכימיקלים, לכל הפחות מעכבי בעירה, תוספי פלסטיק ו-OPEs בפרט. כפי שחתמה פרופסור דיאמונד, מובילת המחקר, "המחקר שלנו מעלה שאלות רבות. האם המכשירים הללו משמשים כמראה לכימיקלים אליהם אנו נחשפים, או שאנו מחזיקים בידינו מקור המוסיף לחשיפה שלנו?".

לקריאה ב-ChemicalWatch

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245

כתובת דוא"ל:vered.environment@gmail.com