ChemLetter – July 2018

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת |ChemExpert

ראשה חדשה ל"סוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן" – IARC

הוזמנה לשימוע ע"י נציגים רפובליקנים טרם מינויה

ה"סוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן" (IARC) השייכת ל"ארגון הבריאות העולמי", נתונה בחודשים האחרונים לביקורת רחבה, על רקע סיווג החומר גליפוסאט ((glyphosate, המרכיב המרכזי במוצר "RoundUp" של תאגיד "מונסנטו", כגורם לסרטן.

לאחר שבעבר נשמעו הצעות בסגנון ביטול המימון האמריקני לסוכנות, מזמינים כעת 4 נציגים רפובליקנים מטעם הוועדה למדע, חלל וטכנולוגיה של בית הנבחרים האמריקני את המנהלת העתידית של הסוכנות לשאת עדות בשימוע המתקיים החודש. לדבריהם, יש צורך בכך "כדי להבין טוב יותר איך תנוהל תוכנית המונוגרפים* בסוכנות לחקר הסרטן".

* כל סקירה מדעית של חומר ע"י IARC נקראת "מונוגרף"

ב-2017, סירב ראש IARC הנוכחי, ד"ר כריסטופר וויילד, להזמנה דומה לשימוע, כאשר הוא טוען כי סיווגי החומרים כמסרטנים הינם תוצאה של עבודה מדעית, הנעשית בידי מדענים עצמאיים ונקיים מניגודי אינטרסים. הנציגים הרפובליקנים חוששים מגישתה של ד"ר אליזבת ווידרפאס, שתמונה לראש החדש של הסוכנות בראשון לינואר, 2019, ומאשימים כי בעבר הושפעה מהטיות פוליטיות.

מינויה של ד"ר ווידרפאס, כמו כל ראש חדש לסוכנות, הינו לתקופת כהונה של חמש שנים, אותה ניתן להאריך לעשר שנים בסך הכל, כפי שנעשה בכהונת ראש הסוכנות היוצא. עקב כך, ניתן להבין את ההתערבות שעושה בית הנבחרים, ואת ניסיונות ההשפעה שלו על הסוכנות, גוף האמור להיות עצמאי ופנוי מאינטרסים חיצוניים או גורמים לא-ענייניים אחרים.

לקריאה נוספת (ChemicalWatch)

ירוקות יותר: חברות גדולות מתכוונות לצמצם שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים

בחודשים האחרונים, עלה הפלסטיק לסדר היום הציבורי. השימוש ההולך וגובר באריזות פלסטיק, שקיות וכלים חד-פעמיים ברחבי העולם, מותיר את סימניו על הסביבה, ונדמה כי קשה להתעלם מכך כבעבר. בגיליון הקודם כתבנו על ההגבלות הצפויות בהודו בכל הנוגע לייצור כלי פלסטיק חד-פעמיים. כעת, שחקנים נוספים "עולים על הרכבת", אולי בניסיון להיראות "ירוקים" יותר ולשפר את תדמיתם.

ה"אשמה" העיקרית היא אולי דווקא סין, שהחל מהראשון לינואר 2018 הודיעה על צמצום משמעותי בייבוא פסולת פלסטיק. בשנת 2016 העבירה ארה"ב לבדה כמות המוערכת כ-776 אלף טון של פסולת פלסטיק לסין. עקב כך נערמות כמויות גדולות של פסולת ונותרות ללא פתרון.

זה התחיל בהודעה של רשת "מקדונלדס" על כוונתה לנטוש את קשי הפלסטיק החד-פעמיים ולהחליפם בקשים העשויים מנייר. בבירור מעמיק יותר, הרשת, לה כ-36 אלף סניפים הפרוסים בכ-100 מדינות, מתכננת לעשות כן רק בבריטניה, החל מחודש ספטמבר, ומחפשת פתרון בר-השמה לעתיד הקרוב. "אין כרגע תחליף אמיתי לפלסטיק בקנה המידה שאנו זקוקים לו", אמר מנכ"ל החברה.

רשת "איקאה", המתחזקת 363 סניפים ברחבי העולם, הודיעה גם היא בחודש יוני על כוונתה לצמצם השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים ולהחליפם עד שנת 2020. "עדיין אין לנו את כל התשובות, אך אנו עובדים יחד עם הספקים שלנו למציאת פתרונות שיהיו טובים גם לאנשים וגם לכדור הארץ", מסר דובר מטעם החברה.

בתחילת החודש, הצטרפה גם רשת "סטארבקס", בעלת כ-28 אלף סניפים בפריסה גלובלית, למהלך התדמיתי-סביבתי, והודיעה כי תחליף גם היא את הקשים ומכסי הפלסטיק עד שנת 2020, כאשר המטרה היא למצוא תחליפים מתכלים מנייר או פלסטיק הניתן למיחזור.

ההערכות מדווחות על שימוש בכ-500 מיליון קשי פלסטיק ביום בארה"ב לבדה, ואף על פי שהם ניתנים למיחזור, לרובם צפוי גורל אחר. "קשי פלסטיק הם קטנים וקלי משקל, אז כשהם עוברים דרך הממיין המכני, הם לרוב הולכים לאיבוד", אמרה סם את'יי, חוקרת זיהום פלסטיק. ע"פ דו"ח של "World Economic Forum" מ-2016, רק 14% מכלל פסולת הפלסטיק בעולם מגיע למיחזור.

לקריאה נוספת

מתקרבים להסכמה גורפת באשר לחומרים שיוגדרו כ-EDCs

EDCs (Endocrine Disrupting Chemicals) – חומרים משבשי פעילות אנדוקרינית – הם חומרים כימיים דמויי-הורמונים אשר משפיעים על המערכת הפנימית בגוף האדם בשלל דרכים, כדוגמת זירוז תהליכים הורמונאליים טבעיים או עיכובם. כבר מספר שנים מנסה הרגולטור האירופי לקבוע קריטריונים ברורים לקביעה – האם חומר הינו EDC.

ב-7 ליוני, פרסמה ה"סוכנות האירופית לכימיקלים" את המדריך הרשמי הראשון מטעמה לזיהוי EDCs, זאת לאחר שהגיעו להסכמה על הקריטריונים המדעיים שיקבעו זאת. המדריך יעזור לזהות את החומרים משבשי הפעילות האנדוקרינית בהקשר של הרגולציות הרלוונטיות: PPP (Plant Protection Products) ו-BPR (Biocidal Products Regulation), רגולציות המנטרות חומרי ומוצרי הדברה כימית וביולוגית (קוטלי חרקים וביוצידים).

כמעט חודש לאחר מכן, ב-5 ליולי, מפרסם האו"ם דו"ח מקיף משלו בנוגע ל-EDCs. בדו"ח יש סקירה של 25 השנים האחרונות וההתקדמות בזיהוי החומרים הללו, החל מהיוזמות השונות לזיהויים, סקירת הידע המדעי הנוכחי והיקף החשיפה הסביבתית וכלה במערכות הרגולטוריות השונות ברחבי העולם וביחסן ל-EDCs.

בדו"ח של האו"ם מודגש כי הטרמינולוגיה ומאפיינים רבים שונים באופן משמעותי בין רגולציה אחת לשנייה, מה שיכול להוביל לחוסר ודאות. על-אף השינויים, בדו"ח ישנה רשימה של 45 חומרים שלגביהם הסכמה רחבה על היותם EDCs, ובהם BPA וכמה פתאלאטים ופאראבנים.

גם ישראל מוזכרת בדו"ח – תקן של מכון התקנים הישראלי האוסר על שימוש בשלושה פתאלאטים במוצרים וצעצועי ילדים, ואיסור מטעם משרד הבריאות על ייצור בקבוקים וכוסות שתייה לתינוקות המכילים BPA.

הדו"ח של האו"ם

המדריך לסיווג EDCs

מדיניות כימיקלים בעולם משתנה – האתגר של ענקיות המסחר האינטרנטי

חברות ענק ומדינות קובעות לעצמן מדיניות כימיקלים – החל מרשתות ענק מסחריות כמו "וולמארט", מדינות וכלה באיחוד האירופי – הנוגעות לבקרה וניהול של כימיקלים מסוכנים לבריאות האדם ולסביבה.

העולם המודרני של היום, בו נתח השוק של הקניות המבוצעות באינטרנט מוערך בכ-10.2 אחוזים מסך הקניות הקמעונאיות, טומן בחובו אתגרים חדשים. איך קובעות ענקיות הקניות באינטרנט – "אמאזון", "איביי" ו"עלי-באבא" – את מדיניות הכימיקלים שלהן, ואיך הן מתכוונות לאכוף אותה?

לחברות הקמעונאות האינטרנטיות אין יחסי "ספק-מפיץ" מסורתיים, ועקב-כך יותר קשה להן לשלוט בכל רשת האספקה שלהן. בקרה על כלל המוצרים באינטרנט אינה משימה קלה. גם באיחוד האירופי, לו רגולציות מחמירות בהשוואה לשאר העולם, רשויות האכיפה מתקשות להישאר "מעל המים", בזרם הבלתי-פוסק של מוצרים הנכנסים לשוק האירופי דרך המסחר האינטרנטי.

רק בחודש מאי, פורום האכיפה של ה"סוכנות האירופית לכימיקלים" בדק 1,314 מודעות פרסומיות למכירה של תערובות כימיקלים מסוכנות באינטרנט. נמצא כי 82 אחוז מתוכן לא עמדו בדרישות רגולציית ה-CLP (Classification, Labelling and Packaging). בעקבות המידע, הודיעה הסוכנות ב-25 ביוני על פרויקט אכיפה חדש שיתמקד במכירות באינטרנט, הצפוי להתחיל בשנת 2020.

בינתיים, נדרשות ענקיות הקניות באינטרנט לענות על שאלות רבות בנוגע למדיניות הכימיקלים שלהן, כגון:

  • באילו אמצעים הן נוקטות בכדי לערוך בקרה על מוצרים המכילים חומרים מסוכנים,
  • אילו תקנות קיימות,
  • אילו עונשים צפויים למוכרים שיעברו על התקנות,
  • כיצד תתבצע האכיפה והבקרה על הכמות ההולכת וגדלה של מוכרים וסוחרים כמו גם כמות המוצרים, ועוד.

ברור לכולם שעם הכוח באה האחריות. לחברות כמו אמאזון, איביי ועלי-באבא יש כוח שוק שהולך וגדל על-פי כל התחזיות. מדיניות הכימיקלים שהן יקבעו, ישפיעו על מספר רב של סוחרים ומוצרים מכל הסוגים והדרישות שהן יעמידו יעצבו את עתיד המסחר באינטרנט.

לקריאה נוספת (ChemicalWatch)

ההודעה על פרויקט האכיפה באינטרנט

פרויקט חדש להעלאת מודעות צרכנית

פותח מאגר מידע הכולל חומרים כימיים הנמצאים באריזות פלסטיק

קבוצה של ארגונים לא-ממשלתיים (NGOs) בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטאות באירופה יצרה מאגר מידע, המכיל למעלה מ-4000 חומרים העלולים להימצא באריזות פלסטיק. הם זיהו 64 חומרים שאותם הגדירו כמסוכנים ביותר לבריאות האדם, יחד עם 68 חומרים המסוכנים ביותר לסביבה, על בסיס מידע של ה"סוכנות האירופית לכימיקלים".

יצירת מאגר המידע היא השלב הראשון של הפרויקט, המבקש להעלות את מודעות הצרכנים לסכנות האפשריות שבאריזות פלסטיק. במהלך 12 החודשים הקרובים, הפרויקט יתמקד בחיפוש חומרים חלופיים פוטנציאליים לחומרים שזוהו כמסוכנים ביותר במסגרת הפרויקט. המאגר צפוי להתפרסם החודש, ויהיה פתוח לכל דורש בפורמאט דיגיטלי.

מנהלת הארגון "The Food Packaging Forum", שהיא גם מובילת הפרויקט, אמרה שמאגר המידע אינו מספק רשימה מלאה של החומרים המסוכנים ביותר המשמשים באריזות פלסטיק. האשם העיקרי, לדבריה, הוא חיסיון המידע, שהציב חסמים שעליהם התקשו החוקרים להתגבר. עסקים רבים חוששים "לשתף יותר מידי מידע, דבר העלול לפגוע ביתרון התחרותי שלהם", לדבריה.

בזמן שראשי ארגונים שונים מבקשים לבחון מחדש את מדיניות חיסיון המידע הניתן ע"י רגולטורים שונים (במקרה הזה, ביבשת אירופה), ביקורת על הפרויקט לא איחרה לבוא: ארגון הסחר "PlasticsEurope" הזהיר כי מאגר המידע עלול לזרוע פאניקה מיותרת אצל הצרכנים.

מנהלת מחלקת צרכנים וסביבה בארגון PlasticsEurope, אמרה שפלסטיק "הוא בין החומרים בעלי הכי הרבה תקנות" וכי יש דרישות רבות שיש לעמוד בהן. "לאריזות פלסטיק טווח שימוש רחב מאוד, ויש לעמוד במפרטים של התעשיות השונות". רגולציית Food Contact, למשל, מגדירה הגבלות באשר לתכונות החומרים בהם יש שימוש באריזות הבאות במגע עם מזון ושתייה, ובמסגרתה נדרשים היצרנים להעביר לרשויות מידע רלוונטי על החומרים בהם נעשה שימוש.

מקור

מקור 2

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245

כתובת דוא"ל:

vered.environment@gmail.com