ChemLetter – March 2018

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת | ChemExpert

Celebrating ChemExpert's Newsletter 2-Year Anniversary!

ChemExpert מציינת שנתיים להוצאת הניוזלטר שלנו.

אנו שמחים להביא לכם ידיעות חדשותיות מרחבי העולם

ומתכוונים להמשיך במסורת הזו גם בשנים הקרובות.

חמש יצרניות קוסמטיקה ידועות עלולות לעמוד לדין בצרפת

ארגון צרכנים צרפתי בשם "UFC-Que Choisir" עתר לבית המשפט כנגד חמש יצרניות קוסמטיקה גדולות, על שלא פירטו על המצאות נאנו-חומרים על-גבי אריזות מוצריהן. העתירה הוגשה לאחר שבבדיקות שערך הארגון, נמצאו 5 מתוך 9 מוצרים שלא עמדו בדרישות.

על-פי הנציבות האירופית (European Commission), הרגולציה על קוסמטיקה מציבה חוקים ספציפיים לשימוש בנאנו-חומרים. יש לציין אותם ברשימת הרכיבים על התווית, בצירוף המילה "נאנו" בתוך סוגריים, לאחר שם החומר.

The definition of a nanomaterial under the cosmetics Regulation is: ‘Insoluble or biopersistent and intentionally manufactured material with one or more external dimensions, or an internal structure, on the scale from 1 to 100nm*.'                             * nm = nanometer

היצרנים, שמות המוצרים והחומרים, מתוכם האחוז בצורת "נאנו":

  • "קולגייט-פלמוליב", דאודורנט Sanex, אלומיניום אוקסיד (31% נאנו)
  • "Lavera", קרם הגנה, טיטניום דיאוקסיד (100% נאנו)
  • "Avene", שפתון "Cold Cream", טיטניום דיאוקסיד (100% נאנו)
  • "Coty", ליפגלוס "Effet 3D", ברזל אוקסיד (100% נאנו)
  • "GlaxoSmithKline", משחת שיניים "AquaFresh", טיטניום דיאוקסיד (40% נאנו)

הארגון UFC-Que Choisir מסר כי מתודולוגיה חדשה בה השתמשו מומחים בבדיקות שנערכו, בעזרת מיקרוסקופ סורק-אלקטרונים, אפשרה להם לבצע הדמיה מדויקת של החלקיקים הראשיים המרכיבים את חומרי-המטרה. נמסר גם כי "אין שנייה למהימנות המתודולוגיה" בקביעת כמות הנאנו-חומרים במוצרים שבדקה. התגובות משתי היצרניות העמידו שאלות בנוגע למתודולוגיה, לתוצאות ולפירושן, ו"הזמינו" את הארגון להרחיב בנושא.

חברת "GlaxoSmithKline" אמרה כי משחת השיניים הנידונה "איננה דרושה בהצהרת נאנו-חומרים על-גבי התווית", על-פי רגולציית הקוסמטיקה האירופית, וכי היא "תגן על התפתחויות הנובעות מההאשמה הזו". מחברת "Avene" נמסר כי השפתון איננו מכיל נאנו-חומרים וכי "ספקי חומרי-הגלם שלנו הנפיקו תעודות המעידות על כך". שאר היצרנים טרם הגיבו עת פרסום הידיעה.

ידיעת המקור

הסוכנות האירופית לכימיקלים ממליצה להוסיף 7 חומרים לרשימת ה-Authorisation

ב-5 לפברואר הודיעה הסוכנות האירופית לכימיקלים על המלצתה להוסיף שבעה חומרים המוגדרים כ-"חומרים שלגביהם דאגה חמורה" (Substances of Very High Concern) לרשימת ה-Authorisation.

תחת חקיקת REACH החלה באירופה, חומרים המוגדרים SVHCs נמצאים ב"רשימת המועמדים" וחלות עליהם הגבלות חוקיות שונות. הסוכנות האירופית לכימיקלים משחררת אחת לתקופה המלצות לנציבות האירופית (European Commission) על הוספה של חומרים מרשימת המועמדים לרשימת ה-Authorisation, המכילה חומרים הנדרשים באישור מטעם הסוכנות ע"מ לייצר, לייבא ו/או להשתמש בהם. מטרת התהליך הזה היא להחליף, באופן פרוגרסיבי, חומרים המסוכנים לבריאות האדם ולסביבה, בתחליפים מסוכנים פחות.

בגוף ההודעה על ההמלצה, השמינית במספר, צוין כי לשבעת החומרים הללו, חלקם PBT/vPvB ("מתמידים" (Persistent), מצטברים ברקמות חיות ורעילים) וחלקם רעילים לפריון, ניתנה עדיפות, בשל תכונות הסיכון שלהם, בשילוב עם היקף שימוש נרחב וכמויות גדולות, וכן בכדי להימנע מ-"Regrettable substitution".

חלק מהחומרים אינם בשימוש באירופה, אך הסוכנות ממליצה כעת על הוספתם לרשימה, כיוון שהם עלולים להוות תחליפים פוטנציאליים לחומרים אחרים, שכבר מופיעים ברשימה או מומלצים להיכנס אליה.

טיוטה להמלצה פורסמה במרץ 2017 ועמדה להערות הציבור עד חודש יוני. וועדת המדינות החברות (Member State Committee) מסרה את חוות דעתם לסוכנות האירופית לכימיקלים, תוך התחשבות בהערות. לאחר פרסום ההמלצה על-ידי הסוכנות, ההחלטה הסופית לגבי הוספת החומרים לרשימה תתקבל בידי הנציבות האירופית, בשיתוף פעולה עם מדינות החברות באיחוד והפרלמנט האירופי.

להודעה הרשמית (ECHA)

סין פועלת לתיקון הזיהומים החריגים באיזור נהר "יאנגצה"

לאורך נהר "יאנגצה", הנהר הגדול ביותר בסין, פרושים פארקי תעשייה כימית רבים המאכלסים מספר רב של מפעלי תעשייה כימית. במקביל לפעילות החברות באיזור המשגשג הזה, האחראי לכ-40% מה-GDP הלאומי של סין, נוצרת בעיה של זיהום סביבתי.

בסוף חודש ינואר, הודיעו גורמים בבייג'ינג על כוונתה של סין לפתח ולבנות אשכולי תעשייה נוספים ברמה עולמית באיזור זה. כבר בתחילת חודש פברואר, נוכחנו לדעת כי ממשלת סין מתכוונת לבצע פעולות אכיפה על מנת להסדיר את פעילות פארקי התעשייה הכימית בכל רחבי נהר "יאנגצה", שמוגדר כ"איזור רגיש מבחינה סביבתית".

על פי לואו גואוסאן, ראש קבוצת התיאום לקידום הפיתוח בטבעת האקונומית בנהר יאנגצה, זיהום כימי הינו אחד מן הגורמים העיקריים לזיהום בנהר. המעבר ההדרגתי של חברות תעשייה כימית "כבדה" לאיזור, הביא לעלייה משמעותית בזיהום המים בשנים האחרונות.

הבעיות המרכזיות באיזור הן ריבוי חברות כימיקלים והזרמת ביוב תעשייתי בלתי-חוקי לאיזורים רגישים מבחינה סביבתית, מפעלים הממוקמים במרחק של פחות מקילומטר מגדת הנהר, פליטות מזהמים חריגות מאותם מפעלים וכן מחסור בפיקוח ואכיפה בפארקי התעשייה.

חברות העונות על קריטריונים מסוימים יידרשו לכפוף עצמן לחוקים החלים עליהן עד חודש יוני, 2018. כמו כן, יידרש מהמפעלים הנמצאים בטווח של פחות מקילומטר מגדת הנהר להעתיק את מקומם לאיזורים המוסכמים, שאינם מוגדרים כרגישים מבחינה סביבתית על-ידי הרשויות.

מקור

לקריאה נוספת

בית הדין האירופי לצדק דחה את ערעור הנציבות האירופית בעניין סיווג כימיקלים

ההחלטה הקודמת לבטל סיווג מחייב ע"פ חוק כרעיל לחי במים עומדת בעינה

"בית הדין האירופי לצדק" (European Court of Justice), הערכאה הגבוהה ביותר לחוקי האיחוד האירופי, דחה את ערעור ה"נציבות האירופית" (European Commission) במחלוקת ארוכה בינה לבין קבוצת חברות המספקות ו/או משתמשות בחומר Coal tar pitch high temperature, או CTPHT.

ב-2015, ביטל "בית המשפט המרכזי" את סיווג החומר CTPHT כ"רעיל לחי במים עם השפעות ממושכות" מקטגוריה 1. לחומר הנ"ל קיים סיווג הרמוני מחייב באירופה, הכולל סיווג כגורם מסרטן, גורם לפגיעה בחומר הגנטי ורעיל למערכת הרבייה. בתגובה לביטול אחד מהסיווגים המחייבים, ערערה הנציבות האירופית לבית המשפט הגבוה לצדק, וזה דחה את הערעור בסוף חודש ינואר.

החומר CTPHT הינו משקע הנוצר מזיקוק של פחם עטרן בטמפרטורה גבוהה. הוא מוגדר כ-UVCB (Unknown or Variable composition, Complex reaction products or of Biological materials) כך שאין לו הרכב מוגדר אשר ניתן לזהותו על-פי הנוסחה הכימית שלו בלבד.

הנציבות האירופית החליטה לאמץ את סיווג החומר כ"רעיל לחי במים" כסיווג מחייב באירופה, בעקבות חוות הדעת של הוועדה להערכת סיכונים (RAC), שהתבססה על תכונות של פחם. החלטה זו הועמדה למבחן על-ידי הספקים, אשר טענו כי יש לקחת בחשבון את המסיסות של החומר כולו, ולא רק את זו של הפחם.

עורך-דין מרכזי בתיק טוען כי להחלטת בית המשפט יהיו השלכות רחבות על הדרך שבה ה-RAC (Risk Assessment Committee) מקבלת החלטות, כיוון שהתיק התייחס לחופש הפעולה של הנציבות כאשר היא מבצעת הערכות מדעיות. במקרה זה, נוסח החוק המפרט את השיטות בהן יש להשתמש בבדיקת סיכוני החומר, לא מציין במפורש כי יש להשתמש במסיסות של החומר כולו וזו הייתה תשובתה של הנציבות לדרך קבלת ההחלטה.

כאמור, בית המשפט המרכזי חלק על טענה זו וקבע כי הנציבות חייבת לזהות ולהתחשב בכל הגורמים הרלוונטיים, ולא רק באלו המצוינים בנוסח. עורך הדין מסר כי מעתה והלאה, הנציבות והסוכנות האירופית לכימיקלים יצטרכו להראות כי הן לוקחות בחשבון את התגובות והנתונים המדעיים ששלחו להן חברות בעלות-עניין, טרם אימוץ סיווג של חומר כסיווג מחייב.

לקריאה ב-ChemicalWatch

 ביקורת רחבה על הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) 

סיווג החומר גליפוסאט כמסרטן עומד במרכז המחלוקת

ה"סוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן" (IARC), המהווה חלק מארגון הבריאות העולמי (WHO), הינה הארגון הבינלאומי המוביל כיום בעולם בחקר מחלת הסרטן.

ככזה, משפיע IARC על מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות הרגולטורית: במדינת קליפורניה שבארה"ב, כל חומר שנקבע כמסרטן על-פי הסוכנות הבינ"ל לחקר הסרטן, מתווסף לרשימת Proposition 65, הידוע גם כ"חוק מים בטוחים לשתייה ואכיפת רעלים", בתרגום חופשי. חוק זה מחייב להודיע לצרכן / לקוח על המצאות של חומרים הנכללים בחקיקה במוצרים או בתי עסק בקליפורניה.

המחלוקת החלה בינואר 2016, כאשר הודיעה "OEHHA" (Office of Environmental Health Hazard Assessment) על כוונתה להוסיף את החומר גליפוסאט (Glyphosate) לרשימת החומרים המחייבים בחוק. תאגיד הביוטכנולוגיה והחקלאות הענק "מונסנטו", המשתמש בחומר כרכיב מרכזי באחד ממוצריו, הגיש יחד עם קבוצות תעשייה חקלאית תביעה משפטית בעניין.

בחודש יולי, 2017, הודיעה "OEHHA" על הוספת גליפוסאט לרשימה כחומר מסרטן. בעקבות ההודעה, "מועצת הכימיה האמריקאית" (American Chemistry Council) גיבשה קואליציה של גופי סחר ובעלי עניין במטרה לקדם רפורמה בנושא. הקואליציה טוענת כי IARC נוטה להשמיט ולהעלים מידע רלוונטי על-מנת להשפיע על תוצאות הסיווגים ומסקנות המחקרים שלה, ומעלה בפני הסוכנות מספר דרישות. ב-6 לחודש פברואר, עמדה IARC לשימוע בקונגרס האמריקני בעקבות הטענות.

החומר גליפוסאט סווג ע"י IARC תחת קטגוריה 2A: "Probably carcinogenic to humans". הגדרתו לכשעצמה גורמת למחלוקת, מה גם שרשויות רגולטוריות אחרות, ביניהן ה-EPA, ה"סוכנות להגנת הסביבה" האמריקנית, קובעות כי החומר אינו מסרטן בשימוש הנוכחי בו.

בבסיס המחלוקת, עומדת הגישה השונה של הארגון: IARC מתמקדת בהערכת הסכנות הפוטנציאליות (Hazard), כלומר, היא מבררת האם חומר יכול לגרום לסרטן, בניגוד לגישה המתמקדת בהערכת הסיכונים (Risk), המנסה לקבוע האם סביר כי חומר יגרום לסרטן. הסיכון קשור באופן ישיר לחשיפה לחומר ולמינון, בניגוד לסכנה, שהיא פוטנציאל הנזק של החומר.

סוכנות החדשות הבינלאומית "רויטרס", דיווחה ביוני 2017 כי Aaron Blair, ראש הקבוצה שביצעה את סקירת הגליפוסאט ב-IARC, הסתיר מידע המצביע על היעדר קשר בין גליפוסאט לסרטן, ובאוקטובר 2017 דיווחה על שינויים משמעותיים בין הטיוטה לגרסה הסופית שפורסמה בסקירת הגליפוסאט. דיווחים אלו מצטרפים לשורה של דיווחים (בין היתר גם של ה-Times הבריטי) המעלים שאלות בנוגע למניעים פוליטיים ו/או פרטיים של עובדים אחדים ב-IARC.

מקור

מקור 2

למיטיבי לכת

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245

כתובת דוא"ל:

vered.environment@gmail.com