ChemLetter – May 2018

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת |ChemExpert

AskREACH: האפליקציה שתגן על הצרכנים מכימיקלים מסוכנים?

רשויות אירופיות מ-13 מדינות חברות באיחוד, ארגונים לא-ממשלתיים וחברי אקדמיה חברו לפיתוח אפליקציה לטלפון החכם אשר מתעתדת לגשר על פערי המודעות של הצרכנים: האפליקציה תספק לצרכנים מידע על הימצאותם של SVHCs (Substances of Very High Concern) במוצרים בשוק האירופי.

פרט להעלאת מודעות הצרכנים באשר לסכנות לבריאות ולסביבה, הטומנים בחובם חומרים אלו, מטרת הפרויקט היא לעודד החלפה של SVHCs בחלופות בטוחות יותר, על-ידי העלאת המודעות של היצרנים, המשווקים והיבואנים גם הם למחויבויות החוקיות שלהם על-פי חקיקת הכימיקלים האירופית, REACH.

בסעיף 33 (Article 33) בחקיקת REACH, מפורטת חובת יצרנים להיענות לבקשה למידע לצרכנים: חובה להשיב תוך 45 יום, באשר להמצאות של SVHCs בריכוז של 0.1% ומעלה במוצר לגביו נשלחה הבקשה. על בסיס משפטי זה, הפרויקט יבנה מאגר מידע למוצרים הנמכרים באירופה.

שותפים לפרויקט מספרים על הפגמים בסעיף 33: הספקים והיצרנים מחויבים לספק מענה רק במקרה והמוצר לגביו נשלחה הבקשה מכיל SVHC, מה שיוצר קושי להבדיל בין ספק שלא עונה בגין סיבה זו לבין ספק שפשוט אינו מציית לתקנות, וכן זמן המענה הארוך הניתן לבקשה, המנטרל את ההשפעה על החלטת רכישת המוצר על ידי הצרכן.

האפליקציה AskREACH אמורה לפתור בעיות אלו מצד הצרכנים. המשתמשים יוכלו לסרוק או להזין קוד ברקוד ולקבל מידע מתוך המאגר, במגוון שפות ובאופן מיידי. עד למועד הצפוי לשחרור, שנקבע לאביב 2019, אפשר להסתמך על אפליקציות מקומיות, כמו "Toxfox" הגרמנית או Kemiluppen"" שפיתחה מועצת הצרכנים בדנמרק.

לקריאה נוספת (ChemicalWatch)

ארגון הבריאות העולמי מפרסם קווים מנחים לבטיחות בעבודה עם נאנו-חומרים

ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO (World Health Organization), פרסם מסמך "קווים מנחים" לבטיחות בעבודה עם נאנו-חומרים. ההנחיות מיועדות לממשלות 180 המדינות החברות בארגון, לצד מומחים וקובעי מדיניות, ומכיל המלצות המסייעות בהערכת הסיכונים בעבודה עם נאנו-חומרים ובקביעת אמצעי הבטיחות המתאימים לטיפול בבעיות הייחודיות לחומרים הללו.

להתפתחות טכנולוגיית הנאנו-חומרים יש יתרונות רבים בקביעת התכונות הרצויות של חומרים כימיים. העתיד עוד לפנינו בכל הנוגע להתייעלות אנרגטית ולמימוש הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה זו. עם זאת, "נולדים" אתגרים בשמירה על בטיחות העובדים עם נאנו-חומרים, כאשר הסיכון המרכזי הוא סכנה משאיפת סיבים ואבק המצטברים ברקמות הריאות (בשל המסיסות הנמוכה שלהם) באופן יומיומי ועלולים להוביל למחלות כרוניות, כמו סיליקוזיס (Silicosis).

המסמך מקיף את נושא הבטיחות בעבודה עם נאנו-חומרים על-פני 85 עמודים. בתחילתו, ישנה סקירה של הייצור הגובר של נאנו-חומרים ברחבי העולם, כמות מוערכת של נאנו-חומרים הנמצאים בשוק, סיכונים בריאותיים הנגרמים עקב תכונותיהם של הנאנו-חומרים, תהליך פיתוח הקווים המנחים ומיון הנאנו-חומרים לקבוצות בעלות מכנים משותפים.

בנספח הראשון למסמך ניתן למצוא את גבולות החשיפה התעסוקתיים (OEL – Occupational Exposure Limit) המומלצים ע"י הארגון.

לפרסום באתר WHO

הקווים המנחים בקובץ PDF

עתיד ללא מוצרי פלסטיק חד-פעמיים – הודו תחילה?

הודו, רפובליקה המונה כ-1.2 מיליארד נפשות, מחולקת ל-29 מדינות. מתוכן, 18 מדינות עד כה הצטרפו ליוזמה חדשה: הגבלות על ייצור, אחסון, שינוע, מכירה ושימוש במוצרים העשויים מפלסטיק ופוליסטירן. התופעה העלתה הילוך כאשר מדינת מהאראשטרה, הנמצאת במקום השני ברשימת המדינות הכי מאוכלסות בהודו ובירתה היא העיר מומבאי, הודיעה על הצטרפותה.

ב-23 לחודש מרץ הודיעה ממשלת מהאראשטרה על הצטרפותה לשאר המדינות החתומות על ההגבלות על מוצרי הפלסטיק, כאשר היא מציבה ליצרנים חודש אחד בלבד להתאים עצמם לתקנות החדשות. למשווקים ולצרכנים הוארכה תקופה זו ונקבעה ל-23 לחודש יוני.

הסיבות שניתנו למהלך הן זליגה ( (leachingשל כימיקלים ממוצרי הפלסטיק לסביבה, קרקע ומים ו-"הפוטנציאל הגובר של מוצרי פלסטיק לגרום לפגיעה בחיות בר ולבני אדם".המוצרים עליהם חלות ההגבלות מהווים כ-80% מסך הפלסטיק המושלך כפסולת, כך לפי ה-Times of India. למעשה, ההגבלות חלות בעיקר על מוצרי פלסטיק לשימוש חד-פעמי: סכו"ם וכלי אוכל חד-פעמיים, קשים העשויים מפלסטיק ואריזות פלסטיק. יוצאי דופן הינם בקבוקי שתייה העשויים מפוליאתילן טרפתאלאט (PET) ב"איכות גבוהה וללא BPA" בתכולה של חצי ליטר לפחות, להם ניתן היתר לשימוש, בתנאי שתוקם מערכת לפיקדון בהחזרת הבקבוקים, באחריות היצרנים והמשווקים.

התעשייה בהודו מתנגדת להגבלות המתוכננות, ומזהירה כי למהלך יהיו השלכות שליליות רחבות על הכלכלה המקומית. נשיא "ארגון יצרני הפלסטיק בהודו" (All India Plastic Manufacturers' Association), אמר: "איסורים רחבים שכאלה יוצרים יותר בעיות מפתרונות ומשבשים פעילויות בפלחים רבים בכלכלה". רבים מטילים ספק בהצלחת היוזמה, וטוענים שסופה כתחילתה – חוסר בהירות וחוסר תכנון, לא יובילו לתוצאות.

מקור

מקור 2

ארצות הברית – אזהרה מפני חומרי בנייה ממוחזרים המכילים עופרת

ארגון לא-ממשלתי (NGO) אמריקני בשם "Healthy Building Network" מזהיר מפני ריכוזי עופרת בחומרי בנייה ממוחזרים, במיוחד אלו המיועדים לבנייה של בתי ספר וגני ילדים.הארגון קורא להימנע משימוש בחומרים ממוחזרים, אלא אם לאחר בדיקה והערכה, לא נמצאה בהם עופרת. דו"ח מקיף של 3 ארגונים נוספים בנוגע לדרכי הפעולה לצמצום חשיפת ילדים לעופרת פורסם מוקדם יותר בחודש אפריל.

עופרת, כמו גם מתכות כבדות אחרות, הוכחה במחקרים רבים כבעלת השפעות שליליות, במיוחד בשלבי ההתפתחות, ועלולה לגרום לפיתוח ליקויי למידה, בעיות קשב וריכוז ואף לירידה ב-IQ. על-פי ביל וולש מטעם הארגון, בזמן שבשנים האחרונות הוצאו רוב הצבעים המכילים עופרת מחוץ לחוק (ובעבר הרחוק יותר, בשנת 1995, הוצאו תוספי-עופרת לדלקים מהחוק בארצות הברית), המחוקקים נשארו מאחור בכל הנוגע לתעשיית הבניין.

שינויים כמו כניסה של תמריצים לשימוש בחומרים ממוחזרים עברו ללא תשומת לב מצד המחוקק ונוצרה פרצה בה חומרים ממוחזרים מסוימים המכילים עופרת משמשים לבנייה. החשש גדול יותר כאשר מדובר במבנים המאכלסים ילדים, שהם האוכלוסייה הפגיעה ביותר לזיהומי עופרת. בין היתר, הארגון מזהיר מפני חומרי בנייה המכילים אפר מרחף, הממוחזר מתחנות כוח מבוססות פחם, ומפני ריצוף וריפוד העשוי מתערובות הכוללות צמיגים ממוחזרים, המצוי בגני שעשועים ומשחקיות רבים.

ממשלת ברזיל העבירה אף היא לאחרונה חוק המגביל את ריכוז העופרת בחומרי בנייה המשמשים לבניית מבני ילדים. בהיעדר פתרון רגולטורי זמין, ממליץ ביל וולש לעודד את הסקטור הפרטי "להתחייב" לפתרונות ללא עופרת ולפעול לקבלת מימון ממשלתי גבוה יותר על-מנת למזער את גורמי החשיפה.

למאמר של Healthy Building Network

לדו"ח Eliminating Lead Risks in Schools and Child Care Facilities

ארגון יצרני הרכב – נקבעו קריטריונים לבחירת חומרים חלופיים בסיכון נמוך

בגיליון חודש אפריל, 2017, פרסמנו ידיעה על פיתוח סט קריטריונים לבחירת חומרים חלופיים בתעשיית הרכב ע"י "ארגון יצרני הרכב האירופי" (ACEA). כעת לאחר שנה, הגיעו הארגון וספקית הכימיקלים הענקית BASF להסכמה על הקריטריונים לבחירת חומרים חלופיים.

הצורך עלה בעקבות מספר רב של מקרים, בהם יצרניות רכב היו מעוניינות בהחלפה של חומרים מסוימים הנדרשים בתעשייה, בחומרים חלופיים – בשל העלויות המנהליות והרגולטוריות הכרוכות בשימוש בהם.

אך החומרים החלופיים שנבחרו, התגלו לעתים כבעלי תכונות דומות; המשמעות היא הגבלות ורגולציה גם על החומרים שנבחרו כתחליף בטוח וזול יותר. על חומרים המהווים סכנה לסביבה ו/או לבריאות האדם חלות רגולציות מגבילות באירופה וברחבי העולם, דבר המייקר את תהליך הייצור וכן הלאה לצרכנים. הקריטריונים המוסכמים שמים דגש על התקשורת בין תעשיית הרכב וספקיות הכימיקלים.

להלן התנאים המוסכמים באשר לחומרים שנמצאו כמתאימים לשימוש בתעשיית הרכב:

  • רישום: חומרים בעלי תיק רישום מלא (באירופה – REACH) ומידע טוקסיקולוגי כנדרש על-פי הרגולציה. על החומרים החלופיים להיות בטוחים יותר מהחומרים המקוריים. יש צורך בהערכה פרטנית במקרים בהם לחומר החלופי יש תכונות סיכון דומות או זהות לחומר המקורי.
  • ידועים: החומרים רשומים בכל רשימות המצאי המחייבות ברחבי העולם (למשל, TSCA האמריקנית, KECI הדרום-קוריאנית וכו'). אם לא, יש להעביר מידע רלוונטי בנוגע לדרישות לייבוא/ייצוא.
  • החומרים אינם אסורים/מוגבלים לשימוש בתעשיית הרכב בהווה או עתידים להיות כאלו. החומרים אינם צפויים להיחשב כ-SVHC (Substances of Very High Concern) לפי REACH.
  • זמינות: החומרים זמינים בכמויות מספקות בכדי לעמוד בביקוש הצרכנים, ועליהם לענות על צורכיהם הטכניים של מהנדסי הרכבים.

סיכום שינויים ועדכונים ברגולציות כימיקלים במזרח הרחוק – שנת 2017

אם עקבתם אחרי הניוזלטר שלנו, יכולתם לשים לב לשינויים הרבים ברגולציות הכימיקלים במדינות המזרח הרחוק במהלך השנה האחרונה. חברת הייעוץ "CIRS" פרסמה דו"ח מקיף לשנת 2017, הסוקר את שלל השינויים והעדכונים.

ראויים לציון:

  • סין: שינויים רבים חלו ברגולציית הכימיקלים החלה בסין, בהם עדכון ההודעה על חומרים כימיים חדשים, שינויים בתקנות האחסון והשינוע, עדכון רשימת החומרים המסוכנים הדרושים באישור לייבוא/ייצוא, פרסום רשימה חדשה של חומרים הנתונים לפיקוח.
  • טייוואן: פורסמה רשימה חדשה של חומרים הנדרשים ברישום, עודכן החוק לבקרת חומרים מסוכנים.
  • דרום קוריאה: עדכונים ל-K-REACH, חוק רישום הכימיקלים הדרום-קוריאני.
  • וייטנאם: עדכון "רשימת המצאי הלאומית" (inventory) לכימיקלים ועדכון לרגולציית החומרים החלה במדינה.
  • פיליפינים: טיוטת "מדיניות הפולימרים" פורסמה ונמצאת בשלב תגובות הציבור.
בדו"ח ישנה גם סקירה קצרה על ההתקדמות במדינות טורקיה והודו ועל הרוויזיה השביעית ל-GHS.

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245
כתובת דוא"ל:vered.environment@gmail.com