ChemLetter – November 2018

 

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת | ChemExpert

חדש בישראל – נוהל וחובת הסמכה לדיגום של פסולת מסוכנת
דיגום פסולת מסוכנת מבוצע לעתים תכופות למטרות שונות במסגרת שרשרת הטיפול בפסולת.

הדיגום נדרש לביצוע על ידי: יצרני פסולת מסוכנת, מתקני טיפול ותחנות מעבר, זיהום היסטורי.

מטרות שונות לדיגום:

  • איפיון בסיסי של הפסולת לצורך סיווג הפסולת – מסוכנת / לא מסוכנת
  • קביעת יעד טיפול )השבה או סילוק הפסולת, כגון הטמנה, מחזור ועוד) – ביחס לערכי סף ו/או התאמת פסולות באתר הטיפול
  • ציות (Compliance) – בדיקה רוטינית חוזרת של פסולת, כאשר ההגדרה הראשונית כבר בוצעה, לצרכים שונים
תוצאות הדיגום והאנליזה חשובים לתהליכי קבלת אישורים ורשיונות שונים, אישורי מנהל לפסולת מסוכנת, רשיונות יצוא פסולת, קביעת יעד סילוק/טיפול, אישור קליטה באתרי טיפול, אישור קליטה באתרי הטמנה ועוד.

עד כה בוצעו דיגומי פסולת בצורה אקראית ללא שיטה או נוהלי עבודה מסודרים ולא נדרשה הכשרה או הסמכה מיוחדת של מבצעי הדיגום (הדוגמים).

ביום עיון להצגת הנוהל שנערך בתחילת חודש אוקטובר, הציגה גב' יעל אורן, ראש תחום פסולת מסוכנת במשרד להגנ"ס, את החובות של יצרני הפסולת, מתקני הטיפול ותחנות המעבר וכן הערכה של היקף הדיגומים והבדיקות הנדרשות.

עם כניסת התקנות החדשות לתוקף ידרשו כל יצרני הפסולת התעשייתית בישראל לסווג את הפסולות שלהם. בכל מקרה של "פריט מראה" ידרש דיגום של הפסולת לצורך הסיווג.

החל מ-1.1.2020 כל דיגום פסולת מסוכנת, נדרש להיות מבוצע ע"י "מעבדת דיגום מוסמכת" אשר עובדת לפי הנוהל שפורסם ועברה הסמכה ע"י הרשות להסמכת מעבדות. בדומה לדוגמי ארובות, דוגמי קרקע מזוהמת ושפכים.

סיווג והגדרה של פסולת מסוכנת

 בלבול בקליפורניה: Proposition 65 – העדכון נכנס לתוקף, חשש לגל תביעות
"חוק מים בטוחים לשתייה ואכיפת רעלים", או Proposition 65, חקיקה של מדינת קליפורניה שבארה"ב, עברה עדכון אשר נכנס לתוקף ב-30 לאוגוסט השנה. החוק דורש מבתי עסק להוסיף אזהרות על גבי מוצרים ובבתי העסק עצמם, אם צרכנים עלולים להיחשף לחומר כימי, מתוך רשימה של יותר מ-900 חומרים מסרטנים ו/או פוגעים במערכת הרבייה.

בתי עסק קטנים כגדולים מוצאים עצמם כעת מבולבלים; בסוף חודש ספטמבר, הודיעה רשת הצרכנות "BJ’s Wholesale Club" כי היא מפסיקה מכירת מוצרים באינטרנט ללקוחות ממדינת קליפורניה, כיוון שהרשת לא הכינה מראש את המוצרים להתאמה לשינויים ברגולציה, והמכירות יתחדשו כאשר תעשה זאת.

הדרישה לציין חומר אחד לפחות בנוסח האזהרה מציבה אתגר מעניין למקבלי ההחלטות בחברות השונות: "האם כדאי לציין חומר כזה או אחר, איזה מהם יפחידו את הציבור פחות?"

בזמן שהתעשייה מכינה עצמה להתאמה לשינויים, קיים חשש לתביעות. מאפיין מיוחד ל-Proposition 65 הוא שארגונים ואף אנשים פרטיים יכולים לתבוע את העוברים על החוק, ומקבלים 25% מהקנסות שהוטלו כפרס, וכך נוצרת לאיטה סצינת תביעות משתלמת ביותר בקליפורניה.

"למרבה הצער, כיוון שאספקטים מסוימים [בחוק] אינם ברורים, כנראה שתהיה עלייה בפעילויות האכיפה בזמן הקרוב", מסרה עורכת דין מהמדינה. רוב הפעילות המשפטית צפויה להמשיך ולהתמקד בחסרונן של הודעות האזהרה על חשיפה לחומרים הנמצאים ברשימה. אך מנגד, יש חשש לעלייה בפעילות כנגד הודעות אזהרה שאינן תואמות את השינויים האחרונים שהוטמעו לרגולציה.

Proposition 65 צפוי להמשיך ולעבור עדכונים בעתיד, קטנים כגדולים. כבר בימים אלו מתקיימים דיונים באשר לשינויים לדרך חישוב החשיפה לחומרים רעילים לפריון וכן על הוספת תרכובות ניקל מומסות לרשימת החומרים בנוסח החקיקה.

מקור

מקור 2

הרחבות ועדכונים לתקנות החומרים המסוכנים בישראל

יישום "תיקון קיגאלי" לצמצום צריכת גזי הקירור מסוג HFC בישראל

ישראל אישררה את "פרוטוקול מונטריאול" לצמצום צריכה ושימוש של חומרים הפוגעים בשכבת האוזון כבר בשנת 1992. נובע מהליך אשרור הפרוטוקול, תוקנו "תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין החומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד–2004". אשר קבעו הוראות בדבר הגבלות הייצור, הצריכה, הייבוא והייצוא של חומרים מפוקחים בשל הפגיעה או פוטנציאל בשכבת האוזון הסטרטוספרית.

במפגש הצדדים של פרוטוקול מונטריאול בקיגאלי, בירת רואנדה בשנת ,2016 אומץ תיקון לפרוטוקול, לפיו יצומצמו הייצור והשימוש ב-HFCs ברמה הגלובלית (להלן – "תיקון קיגאלי"). התיקון האמור מחייב את המדינות המפותחות, ובהן מדינת ישראל, להתחיל לצמצם את השימוש ב-HFCs משנת 2019.

HFCs הם חומרים ממשפחת הפחמנים ההידרו-פלואורים, אשר החליפו את מרבית גזי הקירור מסוג HCFCs. כתוצאה מכך ישנו גידול משמעותי בשימוש בהם לצורך קירור ומיזוג אוויר, גזים אלה המכילים פלואור (HFCs) הם גזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית (GWP – Global Warming Potential) גבוה מאוד.

כיום, ייבוא של חומרים שהם HFCs, דורש רישיונות ייבוא, אלה ניתנים על ידי משרד הכלכלה ללא מכסה או הגבלת כמות. כדי לעמוד במחויבות הבינלאומית, לאשרר את התחייבות ישראל ל"תיקון קיגאלי", וכחלק מהמאבק בהתחממות הגלובלית, יש צורך לקבוע הסדרים לצמצום השימוש ב-HFCs במדינת ישראל, בהתאם לאחוזי ההפחתה שנקבעו ב"תיקון קיגאלי", ויישומם יבוצע באמצעות התיקון המוצע לתקנות העיקריות.

חשוב להדגיש כי רוב התחליפים לגזי קירור אלו, הם בעלי רמת דליקות גבוהה יחסית הדורשת היערכות מתאימה, בין היתר בהיבטי בטיחות, תחזוקה ופעילות שוטפת, לפי סוגי הציוד והמערכות.

טיוטה תקנות החומרים המסוכנים – "יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון" – תיקון

דברי ההסבר לתיקון - "תקנות קיגאלי"

 משרד הסביבה והאקולוגיה הסיני סוגר מפעל לא חוקי לייצור חומר הפוגע באוזון
בניוזלטר הקודם, הודענו על כוונתה של סין לפתוח בחקירה על ייצור ושימוש לא חוקי בחומר CFC-11, השייך לקבוצת חומרים הפוגעים בשכבת האוזון (ODS – Ozone Depleting Substance) ונאסר לשימוש ב"פרוטוקול מונטריאול", עליה חתומה סין כבר משנת 1987, לצד 182 מדינות נוספות ברחבי העולם.

משרד הסביבה והאקולוגיה הסיני פרסם ב-15 באוקטובר, כי במסגרת החקירה נתגלה מפעל לייצור החומר האסור במחוז הנאן. המפעל נסגר לאלתר, 3 חשודים נעצרו וכעת מחפשים אחר 2 חשודים נוספים שברחו. 29.9 טון של CFC-11 וכן כ-30 טון של carbon tetrachloride, המשמש לייצור CFC-11, הוחרמו ע"י הרשויות הסיניות. ע"פ הרגולציה הסינית, ייצור של ODSs יכול להוביל לקנסות של עד מיליון יואן סיני, השווה בערכו ל-144 אלף דולר אמריקאי בקירוב.

אכיפת רגולציית הכימיקלים בסין מחמירה יותר בשנים האחרונות, וניתן להניח כי מבצעי האכיפה והפיקוח של הרשויות לא יפחתו. בדו"ח שפרסם הארגון הלא-ממשלתי "Environmental Investigation Agency", שהוביל לחקירת הרשויות הסיניות, נמצאו עדויות לשימוש ב-CFC-11 על-ידי 18 חברות מ-10 מחוזות שונים בסין.

על אף הקושי בגילוי מתקני הייצור של החומר, זאת בשל הסתרתם והעתקת מיקומם באופן שיטתי, מתכוונות הרשויות הסיניות להגביר את מאמציהן בתקווה לגלות עוד מתקנים שכאלו ולקיים את פרוטוקול מונטריאול.

לדו"ח של Environmental Investigation Agency

להרחבה

הסכם הסחר "NAFTA" (מקסיקו-קנדה-ארה"ב) לקראת חתימה

הסכמה על נוסח נספח ניהול כימיקלים

"NAFTA" (North American Free Trade Agreement), הסכם סחר בין מדינות אמריקה הצפונית, הכולל את מקסיקו, קנדה וארצות הברית, נכנס לתוקף בשנת 1994. ההסכם מקדם את הסחר בין המדינות הללו ע"י הקטנת או הסרת תעריפי מכס וחסמי סחר אחרים ביניהן. ב-30 לספטמבר, לאחר יותר משנה של משא ומתן, הגיעו המדינות להסכמה בנוגע לעדכון NAFTA, הידוע כ-USMCA (United States-Mexico-Canada Agreement).

נוסח הסכם USMCA המעודכן כולל נספח הנוגע לניהול כימיקלים, ומדגיש את החשיבות של פיתוח והטמעה של רגולציית כימיקלים "מבוססת-סיכונים" (Risk-based) – רגולציה שתשיג הגנה על בריאות האדם והסביבה, אך לא תפגע בהתקדמות הטכנולוגית או תציב חסמים כלכליים לא נחוצים.

גישה מבוססת-סיכונים שמה דגש ריאלי יותר בהערכת הסיכונים לאדם ולסביבה בחשיפה לחומרים כימיים, בניגוד לגישה "מבוססת-מפגעים" (Hazard-based), המדגישה את פוטנציאל הפגיעה המקסימלי מחומרים כימיים ומבקשת להגביל השימוש בהם ככלל אצבע, על-מנת להבטיח חשיפה פחותה בפועל.

ההסכם המעודכן קורא לכל מדינה לאמץ מודל מבוסס-סיכונים בניהול חומרים כימיים ותערובות, לעדכן את מתודולוגיות הערכות הסיכונים ואמצעי ניהול הסיכונים שלהן בהתאמה, ככל שמסגרות החוק בכל מדינה יאפשרו זאת, ו"לקנח" בעידוד מודל זה בפורומים בינלאומיים רלוונטיים. בנוסף, ישתפו המדינות פעולה בהטמעת שיטת הסיווג ההרמונית, ה-GHS, שמירה על חיסיון המידע המסחרי (Confidential Business Information) בגליונות בטיחות לחומרים, התאמת רשימות הכימיקלים ((inventories, שיתוף מידע מדעי רלוונטי ועוד.

תעשיית הקוסמטיקה יוצאת נשכרת מההסכם: צוין בו כי בדרך כלל, מוצרי קוסמטיקה מהווים סכנה פחותה לבטיחות ובריאות האדם, בהשוואה למכשור רפואי או מוצרים רפואיים (תרופות, בעיקר). בכך נמנעה הדרישה ל"אישור לשיווק" למוצרי קוסמטיקה ע"י המדינות הנ"ל, לצד "הטבות" נוספות לסקטור זה.

הסכם NAFTA יישאר בתוקף עד לאישור ההסכם החדש, USMCA, בידי נשיאי שלושת המדינות, ואישרור פרטי ההסכם בחקיקה בכל אחת מהמדינות.

לקריאה נוספת

 אירופה: האחדת המידע הנשלח למרכזי רעלים – Poison Centre Notification

רגולציית ה-CLP (Classification, Labelling and Packaging of chemicals) האירופית עודכנה במרץ אשתקד בהוספת נספח 8 במספר לנוסח החקיקה. הנספח החדש נוגע בשני אלמנטים הקשורים למידע הנשלח למרכזי רעלים ברחבי מדינות האיחוד האירופי:
  • פורמאט מאוחד חדש, הנקרא PCN (Poison Centre Notification), ובאמצעותו יישלח מידע רלוונטי על תערובות כימיות מסוכנות למרכזי רעלים וגופים מוסמכים אחרים. המידע יכלול את ההרכב הכימי של התערובות, טווחי הריכוזים של החומרים הקיימים בתערובות, מידע טוקסיקולוגי על החומרים ורעילות התערובות וכן את קטגוריית סיווג סיכוני המוצר, בהתאם למערכת סיווג חדשה – EuPCS (European Product Categorization System).
  • קוד UFI (Unique Formula Identifier) – קוד ייחודי לכל מוצר או תערובת, שיופיע על תוויות המוצרים. קוד ה-UFI יעזור לתקשר את המידע הספציפי לגבי כל תערובת ומוצר מסוכנים באופן מדויק ונטול טעויות למרכזי הרעלים, ויאפשר זיהוי מדויק ומהיר של הסיכונים ואמצעי הפעולה הנדרשים במקרה של הרעלות במצבי אמת.
מרכזי רעלים אמונים על מתן מידע רפואי במצבי חירום ואמצעי פעולה נדרשים במקרים של הרעלות. צמצום טעויות וזיהוי מהיר של המוצר/תערובת המסוכנים יתרמו לצרכנים המבקשים מידע ממרכזי הרעלים וכן לצוותי חירום רפואיים הנדרשים לעתים להוראות פעולה ספציפיות יותר כאשר הם מטפלים בנפגעים.

"הסוכנות האירופית לכימיקלים" (ECHA) עובדת כעת על הכנת פורטל אינטרנטי לשליחת ה-PCN ע"י יצרנים ויבואנים אירופאים למרכזי הרעלים השונים בכל מדינה באיחוד. המועד האחרון לעמידה בדרישה זו הוא הראשון לינואר, 2020 לתערובות ומוצרים לשימוש צרכנים. למוצרים לשימוש מקצועי ומוצרים לשימוש תעשייתי נקבעו מועדים מאוחרים יותר: תחילת 2021 ו-2024, בהתאמה.

מסמך הדרכה – ECHA

לקריאה בהרחבה

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245
כתובת דוא"ל:

vered.environment@gmail.com