ChemLetter – September 2017

 

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת | ChemExpert

בית דין בקליפורניה פסק 417 מיליוני דולר כפיצוי לתובעת שחלתה בסרטן השחלות
חברת הענק האמריקאית "Johnson&Johnson", יצרנית תרופות ומכשור רפואי בינלאומית, מסתבכת בשורת תביעות משפטיות הקושרות מוצר של החברה – טלק לתינוקות – למקרי סרטן השחלות בקרב נשים, שעשו שימוש במוצר באיזורים האינטימיים.

כבר בשנה שעברה פסקו כנגד החברה ב-3 תביעות במדינת מיזורי שבארה"ב פיצויים בסכום כולל של 192 מיליון דולר, אשר כולן קושרות מקרים של סרטן השחלות לשימוש בטלק של החברה. בתביעה נוספת, מוקדם יותר השנה, פסק חבר המושבעים כנגד החברה סכום של 110 מיליוני דולרים.

אולם, בחודש אוגוסט השנה, הנחית בית משפט בקליפורניה מכה מזעזעת על החברה; נפסק כי עליה לשלם 417 מיליון דולר כעונש ופיצויים, במקרה של אישה בת 63 בשם אווה, הטוענת כי יש קשר בין שימושה בטלק של החברה לאורך עשרות שנים, לבין סרטן השחלות שהתגלה אצלה. זהו הסכום הגדול ביותר שנפסק עד כה כנגד החברה ב"קרב" המשפטי שהיא מנהלת על בטיחותו של הטלק.

"ג'ונסון&ג'ונסון" ערערה עד כה על כל הפסיקות כנגדה. היא זכתה בשני ערעורים על תביעות מ-2016, כאשר בית המשפט העליון קבע כי אין לבית המשפט במיזורי סמכות לקבוע פיצויים לאזרחים תושבי מדינה אחרת וכשהמקרה לא אירע במדינה בה הוגשה התביעה. החברה מודיעה כי היא תמשיך לערער גם על הפסיקה הנוכחית, כמו גם על משפטים הצפויים בעתיד, כאשר הקרוב מתוכם נקבע לחודש אוקטובר.

על-פי דוברת מטעם החברה, "המדע תומך בבטיחות של הטלק של ג'ונסון". המכון הלאומי לסרטן בארה"ב קבע באפריל כי "כובד הראיות אינו תומך בקשר בין חשיפה לטלק באיזור החלציים לבין סיכון מוגבר לסרטן השחלות". בעקבות המקרים הרבים, החל ה-FDA האמריקני במחקר לגילוי הקשר הפוטנציאלי בין סרטן השחלות לטלק, אולם התוצאות אינן צפויות להתפרסם בשנים הקרובות.

פורסמה רוויזיה שביעית ל-GHS
בסוף חודש יולי, יצא לאור העדכון השביעי במספר ל-GHS, שיטת הסיווג ההרמונית-גלובלית
.(Globally Harmonized System of Classification and Labelling of Chemicals)

שיטת ה-GHS פורסמה לראשונה ב-2003 ע"י האומות המאוחדות, במטרה לאחד את המידע הנוגע לסיווג הסיכונים של כימיקלים בצורה גלובלית וליצור תקשורת ברורה ואחידה בין מדינות העולם, הבאה לידי ביטוי בגליונות בטיחות ותוויות בעלי סימונים זהים, ללא תלות בשפה כזו או אחרת.

השיטה מסייעת לממשלות ולארגוני סחר לאמץ ביתר קלות קווים מנחים כבסיס לסיווג של כימיקלים מסוכנים ולהטמעה של רגולציות ברמה המדינית, האיזורית והגלובלית, ובנוסף משפרת את הבטיחות במקומות העבודה ובסביבה ודואגת להגן על הצרכן הפרטי.

בכל שנתיים מתפרסמת רוויזיה חדשה ל-GHS (הרוויזיה הראשונה פורסמה ב-2005) ע"י תת-ועדה של מומחים הפועלת תחת UNECE (United Nations Economic Commission for Europe), השייכת לאו"ם. אולם, כל מדינה הבוחרת לאמץ את שיטת ה-GHS מטמיעה אותה ברמה שונה – כך למשל קנדה עוברת כעת להטמעה של הרוויזיה השישית, בעוד בארה"ב הוטמעה הרוויזיה השלישית בלבד.

לרשימת השינויים
עוד על השיטה באתר UNECE

ארה"ב: סנאטור קורא לחקירת FDA בשל המצאות פתאלאטים במזון
קואליציה של 4 ארגונים לא-ממשלתיים ערכו מחקר על מוצרי "מקרוני וגבינה", גבינות מעובדות וגבינות טבעיות ארוזות, בחיפוש אחר פתאלאטים – חומרים המשמשים כתוספים לפלסטיק ונמצאו קשורים להשפעות משבשות פעילות הורמונאלית וכן רעילות למערכת הרבייה בבני אדם.

במחקר התגלו 13 פתאלאטים בריכוזים שונים (הנפוץ והגבוה מביניהם מגיע עד 2 ppm), ב-29 מתוך 30 המוצרים שנבדקו.

הארגונים קוראים ליצרנית הראשית של סוגי המוצרים הללו, "Kraft" האמריקאית, לעשות מאמצים ו"לחסל" את הגורמים להמצאות הפתאלאטים במוצרי המזון שלה בהקדם. החברה הצהירה כי "הכמויות המזעריות" של הפתאלאטים שנמצאו במחקר "נמוכות יותר מפי 1000 מהרמות שזוהו כבטוחות על-ידי רשויות מדעיות".

בעקבות המחקר, צ'ארלס (צ'אק) שומר, סנאטור בכיר מניו-יורק, קורא ל-FDA לחקור ו"לנקוט בפעולה מיידית" בעקבות השימוש בפתאלאטים בציוד ובחומרים הבאים במגע עם מזון (אריזות, מכונות וגורמים נוספים על פס הייצור). הסנאטור ציטט מחקר של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון משנת 2016, בו נמצא קשר בין אכילת מזון מהיר להמצאות שאריות פתאלאטים בבדיקות שתן, נוסף על מחקר הקושר בינם לסכנות למערכת הרבייה ולהתפתחות בילדים ונוער.

פתאלאטים לא מגיעים למוצרי מזון בכוונה – מתייחסים אליהם כ"תוספי מזון עקיפים"; הם מצויים בחומרי אריזה ובציוד לעיבוד מזון, ומצטברים במזונות עתירי שומן (כמו גבינה) בשל הנטייה שלהם להיקשר לשומן. האיחוד האירופי מגביל פתאלאטים לרמות נמוכות ביותר בחומרי מגע-מזון. הנפוצים שבהם, DIBP, BBP, DEHP ו-DBP רשומים כ-SHVCs (Substances of Very High Concern) תחת חקיקת REACH.

"Kraft" לא מסרה תגובה, כשנשאלה – האם החברה משתמשת באריזות שונות באיחוד האירופי.

להרחבה על המחקר
לקריאה על פניית הסנאטור

חוק בקרת כימיקלים חדש בוייטנאם

וייטנאם מתכוונת להעביר חוק חדש לבקרת כימיקלים בחודש ספטמבר. טיוטה לחוק הוגשה בחודש יולי לוועדת "מחסומים טכניים לסחר" השייכת לארגון הסחר העולמי (World Trade Organization), לקבלת חוות דעת והערות אחרונות לנוסח החוק.

החוק החדש מיועד להחליף את הנוכחי, שנכנס לתוקף כבר בשנת 2007. סביר להניח שהפעילות הענפה באיזור מזרח-אסיה בשנה האחרונה, בכל הנוגע לחוקי בקרת כימיקלים במדינות השונות והסדרת הסחר ביניהן, ממריץ את המדינות ש"נותרו מאחור" לעדכן את מדיניותן כלפי חומרים מסוכנים, בין היתר בכדי להקל על הסחר האיזורי.

טיוטת החוק כוללת שמונה פרקים, הנוגעים לבטיחות, רישום ופיקוח על כימיקלים. העדכונים כוללים:

  • רשימות של כימיקלים רלוונטיים לדרישות החוק
  • התחייבות ליצירת רשימת מצאי לאומית (אינוונטר) של כימיקלים, על-ידי ביצוע רישום
  • דרישות חדשות בנוגע לדיווחים והודעות
רשימות החומרים כימיים, יחד עם מספרי ה-CAS שלהם, מחולקות לארבע קטגוריות שונות:

ייצור מוגבל בתנאים; תחת הגבלות עסקיות; כימיקלים אסורים; וחומרים המחייבים הצהרה.

לקריאה ב-Chemical Watch

אירופה – פורסם מסמך מייעץ לרישום נאנו-חומרים

בהמשך לדיווחינו הקודמים לגבי הסדרת נאנו-חומרים, באירופה ממשיך להיות "מעניין":

ועדה שמינתה סוכנות הכימיקלים האירופית (ECHA) לעניין, דנה בנושא החבות הרגולטורית כבר משנת 2006.
נציגים ובעלי עניין היושבים כמשקיפים רשמיים בדיונים, טוענים כי הוועדה גוררת רגליים ולמעשה מונעת בפועל
מידע על מוצרים חדשים המכילים נאנו-חומרים הנכנסים לשוק.

בחודש מאי 2017, פרסמה הסוכנות חמישה מסמכים, במטרה לסייע לחברות המכינות תיקי רישום הכוללים
נאנו-חומרים, לקראת המועד האחרון לרישום, הייחול בשנת 2018. שניים מהמסמכים הם חדשים ושלושה מסמכים
עודכנו. המסמך העיקרי, שכותרתו"How to prepare registration dossiers that cover nanoforms", פורסם
כשיטות עבודה מומלצות (best practices). המסמך מספק המלצות להבחנה בין נאנו-חומרים מסוגים שונים ומפרט
כיצד לרשום נתונים על נאנו-חומרים באופן עקבי בתיקי הרישום.


המסמך היה אמור להתפרסם כמדריך עבודה, אך כתוצאה מהחלטה של ​​מועצת העררים במקרה A-011-2014,
 ECHA פרסמה זאת כמסמך מייעץ בלבד. ההחלטה הנ"ל של מועצת העררים, קשורה למחלוקת הקשה לגבי
ההערכות על החומר טיטניום דיאוקסיד ע"י הרשויות המוסמכות באירופה, שהוא חומר ה"כפוף" גם להגדרות
במסמך זה, ואשר טרם התקבלה החלטה כיצד יוגדר ויסווג. 

ועדת הערר מצאה כי החברה העותרת, מוגבלת לספק מידע ספציפי הקשור לשלבים, תצורת הנאנו (גודל וצורה)
והכימיה של פני שטח החלקיק, כחלק מהמידע על הזהות של דו-תחמוצת הטיטניום. על-פי הניסוח של סעיף 47 (1)
של חקיקת REACH, נמצא כי הערכת התיק ותהליכי הערכת החומר טיטניום דיאוקסיד נמצאים עדיין בשלבי בירור. 

למסמך המייעץ לאופן הרישום
להחלטת מועצת העררים מתאריך 11.5.2017

מרכז חדש ל-Sustainable Chemistry נפתח בגרמניה

מרכז חדש, הנקרא International Sustainable Chemistry Collaborative Centre, או בקצרה -  ISC3, נפתח בעיר בון שבגרמניה. במסגרתו, מקווה משרד הסביבה הפדרלי הגרמני לעודד תקשורת בין מדינות ואיזורים שונים ברחבי העולם לקדם "כימיה ברת-קיימא".

אז מה זה בעצם "קיימות"? קשה להגדיר את המושג על רגל אחת. בעולם האקולוגיה, המושג מוגדר כתכונה של מערכות ביולוגיות להישאר מגוונות ופורות לאורך זמן בלתי-מוגבל.

"Sustainability is most often defined as meeting the needs of the present without compromising the ability of future generations to meet theirs. There are three main aspects: economic, environmental and social."

מטרת ה-ISC3 היא לסייע למדינות חדשות ומדינות מתפתחות בהטמעת רגולציות כימיקלים בינלאומיות, תפעול בטוח של כימיקלים וסילוק של פסולת מסוכנת. מהלך זה מגיע בשיתוף פעולה עם האג'נדה שמקדם האו"ם לקראת מציאות ברת-קיימא באופן גלובלי.

"הכימיה היא קדוש וחוטא בו-זמנית", אמר ד"ר בורהאן מהג'וב מטוניס בכנס ל"כימיה ברת-קיימא" שהתקיים בברלין בחודש מאי, בו הושק ה-ISC3 באופן רשמי. "קדוש, בשל הכסף שהיא מעניקה למדינה ולאנשים. חוטא, בשל הזיהום העצום שהיא גורמת". בטוניס, חברות בתחום הכימיקלים אחראיות ל-52% מזיהום האוויר ו-70% מזיהום המים, והאתגרים קשים במיוחד במדינות המתפתחות.

הגדרה תמציתית ל"כימיה ברת-קיימא" עודנה חסרה. ברברה הנדריקס, שרת הסביבה הגרמנית, הדגישה בכנס שלושה היבטים מרכזיים:

  • דואגת לאמצעי זהירות ומבטיחה פגיעה קטנה ככל האפשר לבני אדם ומערכות אקולוגיות
  • עושה שימוש במשאבים ביעילות המירבית האפשרית, תוך התחשבות ב"כלכלה מעגלית", יחד עם מעגל-חיי מוצר מלא: ייצור, שימוש והשלכה
  • מקדמת התפתחות חברתית-כלכלית
הגדרה זו התקבלה בתעשיית הכימיה הגרמנית. "אנחנו צריכים קונספט המתחשב בצורה שווה למימדים של הקיימות – האקולוגי, הכלכלי והחברתי", אמר קורט בוק, נשיא איגוד תעשיית הכימיה הגרמנית. למרות זאת, הוא קורא ליתר פתיחות בתחום החדשנות, ומסתייג במידת-מה מאספקט הזהירות, העלול להשפיע באופן שלילי על פיתוחים חדשניים במדינה, לדבריו.

ב-14 בספטמבר יתקיים כנס בברלין, בשיתוף פעולה של ה-ISC3 והאו"ם, בו יוצגו מיזמי סטארט-אפ בתחום "כימיה ירוקה" וקיימות.

לקריאה ב-Chemical Watch

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245
כתובת דוא"ל:

vered.environment@gmail.com