ChemLetter – September 2018

 

 

ניהול כימיקלים – ורד גיאת | ChemExpert

פסולת פלסטיק בכותרות – נורבגיה מציעה שינוי באמנת באזל
נורבגיה הגישה בחודש יולי הצעה לשינוי ב"אמנת באזל", שנכנסה לתוקף בשנת 1992 וחתומות עליה 186 מדינות. האמנה הבינלאומית עוסקת בהגבלת הסחר והשינוע הבינלאומי של פסולות מסוכנות, ומטרתה העיקרית היא למנוע "ניצול" של מדינות מתפתחות, בעלות רגולציות מקילות, אם בכלל, לטיפול בפסולות מסוכנות, על-ידי מדינות מפותחות, בהן הרגולציות מחמירות יותר.נורבגיה מציעה להעביר את פסולת הפלסטיק מנספח 9, המכיל רשימה של פסולות לא-מסוכנות אשר אינן נתונות להגבלות האמנה, לנספח 2, בו רשימה של פסולות הדורשות התחשבות מיוחדת, או "פסולות אחרות". קטגוריית פסולת הפלסטיק תצטרף ל-2 קטגוריות הקיימות זה מכבר בנספח 2: פסולת הנאספת ממשקי בית, ושאריות של טיפול תרמי (שריפה) בפסולת.למרות שהפסולות בנספח 2 אינן מוגדרות כפסולות מסוכנות, יש לתת עליהן את הדעת כיוון שפסולת ממשקי בית ושאריות מטיפול בפסולת ע"י שריפה עלולות להכיל בחלקן פסולת מסוכנת, כמו תרופות, פסולת אלקטרונית המכילה מתכות כבדות, חומרי ניקוי, צבעים וכיוצ"ב. הוספה של פסולת פלסטיק לנספח זה תחיל עליה את מירב ההגבלות המפורטות באמנת באזל.הנורבגים סבורים כי מהלך זה יצמצם ניהול כושל של זרמי פסולת פלסטיק ויוביל לשמירה מוגברת על הסביבה, ובייחוד על האוקיינוסים. "אנו מאמינים כי השינויים המוצעים יובילו לפחות פסולת פלסטיק ימית, יכולת מעקב מוגברת, יותר שליטה ובקרה וצמצום השלכה בלתי-חוקית של פסולת פלסטיק", נמסר ממשרד האקלים והסביבה הנורבגי.

ההצעה הנורבגית היא עוד גל במה שנדמה כסופה של ממש בכל הנוגע להגבלות על פלסטיק בלתי-מתכלה ואופן השימוש של העולם המודרני בו, בראש ובראשונה שימושים חד-פעמיים, וכמות הפסולת שאנו מייצרים ומשליכים, שבמקרים רבים מידי מוצאת את דרכה לים ולאוקיינוסים ומשם לשרשרת המזון של עולם החי כולו.

סין חוקרת שימוש לא-חוקי בחומרים הפוגעים בשכבת האוזוןעקב עדויות לשימוש בחומר CFC-11 "מתחת לאף" של הרשויות הסיניות
ב-1 לאוגוסט הודיע משרד הסביבה והאקולוגיה הסיני כי החל במבצע אכיפה על ייצור והפצה של חומרים הפוגעים בשכבת האוזון (ODS – Ozone Depleting Substances). חברות ואנשים החשודים בייצור ו/או הפצה של חומרים שכאלו, ייחקרו וייענשו באם נמצאו אשמים.חקירה זו מגיעה כתגובה להאשמות על שימוש בחומר CFC-11, או Trichlorofluoromethane, בסין, עקב עדויות המצביעות על כך. CFC-11 נאסר לשימוש במסגרת "פרוטוקול מונטריאול" (Montreal Protocol) לצמצום השימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון, שנחתם ב-1987.מאמר שפורסם בחודש מאי במגזין המדעי הנחשב "Nature", הראה כי ישנה עלייה משמעותית ברמות החומר CFC-11 באטמוספירה בין השנים 2012-2016. בעקבות פרסום המאמר, ארגון לא-ממשלתי בשם "Environmental Investigation Agency", המתמחה בחקירות סמויות, הודיע כי יש בידיו עדויות לשימוש בחומר האסור בסין בשנים האחרונות. 18 מתוך 25 חברות מ-10 מחוזות שונים התוודו בפני החוקרים בפתיחות על השימוש האסור בחומר.החוקרים חשפו מידע על מאמצי ההסתרה של החברות, שכללו העתקה שיטתית של מתקני הייצור, הסתרת החומר על גבי התוויות למוצרים ואטימת המיכלים כדי למנוע בדיקה פוטנציאלית ע"י פקחים. חברה אחת הודתה כי פקחים הדליפו לה מידע על בדיקה מתוכננת, וכך עצרה את הייצור והחביאה את העובדים עד תום הבדיקה, ולאחריה נמשכה הפעילות הרגילה.

 קולומביה מצטרפת ל-GHS – מטמיעה את גרסה 6 העדכנית ביותר המהלך בא כחלק מהצטרפות המדינה ל-OECD
משרד העבודה הקולומביאני פירסם ב-6 באוגוסט צו, המטמיע בפועל את שיטת הסיווג ההרמונית-גלובלית (Globally Harmonized System of Classification and Labelling of Chemicals) – הלוא היא ה-GHS. הצו עוסק בכל הנוגע לייצור, ייבוא, אחסון, שינוע, הפצה, שיווק ושימוש בחומרים כימיים ותערובות. בשלבים הבאים, יעבדו משרדי העבודה, החקלאות, התחבורה והבריאות הקולומביאנים יחד, ויקבעו את לוחות הזמנים למעבר לשימוש בשיטה הגלובלית.מהלך זה מגיע בעקבות החלטת ארגון ה-OECD (Organisation for Economic Co-operation and Development) לחייב את המדינות החברות בו, וכן אלו המתכוונות להצטרף אליו, לאמץ את שיטת ה-GHS ולהטמיעה במערכות המדיניות השונות. החלטה זו, שאומצה בחודש מאי ע"י וועדת הארגון, נובעת מרצון "ליישר קו" ולצמצם את הסיכונים מחומרים כימיים במדינות המפותחות בעולם. נכון לרגע זה, 36 מדינות חברות בארגון ה-OECD, וביניהן המדינות המתקדמות והמפותחות ביותר בעולם.בוב דידריך, ראש מחלקת הסביבה, בריאות ובטיחות ב-OECD, הרגיע ואמר כי ההשלכות המיידיות של ההחלטה אינן תהומיות, שכן כל המדינות החברות בארגון כבר הטמיעו את שיטת ה-GHS, והמדינות המתוכננות להצטרף לארגון נמצאות כעת בתהליך ההטמעה. על ההחלטה לאמץ את שיטת ה-GHS במדינת ישראל כתבנו כבר בחודש ינואר, 2017, אז אומצה טיוטת תקן 2302, אך עדיין לא אושרה באופן רשמי.קולומביה "הוזמנה" להצטרף ל-OECD ב-25 למאי, וכעת מראה רצינות ומהירות בקבלת ההחלטות והמשך ביצוע התהליך. נותר לנו לקוות כי מדינת ישראל לא תגרור רגליה זמן ממושך מידי, תישאר תחרותית ועדכנית ותשמר את מעמדה לצד המדינות המפותחות בעולם.

מקור

כתיבה ועריכה: איתי איזראילוב
ChemExpert | מודיעין | טלפקס: 08-9704883 | נייד: 0504025245
כתובת דוא"ל:vered.environment@gmail.com